זה לא היה שבוע טוב עבור בנימין נתניהו. הפסד הליכוד בהצבעה במליאה על מבנה הוועדה המסדרת ונאומיו בדבר קידום חוק הבחירה הישירה, מוכיחים שלקוסם הגדול כבר לא נותרו שפנים - וזה על אף שנותר לו שבוע וחצי למנדט, נצח במובנים פוליטיים.
ההצבעה על הוועדה המסדרת היא עניין כמעט חסר משמעות בדרך כלל, אבל בשנתיים האחרונות, כשבחירות הפכו לשגרה וכנסת מתפקדת הפכה למצרך נדיר, יש בה כוח רב, כי אילו נלך לסבב בחירות נוסף - הכנסת הזו תתפקד כחצי שנה, ותתבסס על הוועדה המסדרת.
הצעת יש עתיד קבעה כי בוועדה המסדרת יהיו שלושים ושלושה חברים: שישה עשר בגוש מתנגדי נתניהו, ארבעה עשר בגוש נתניהו, שניים מימינה ואחד מרע"מ.
המשמעות היא כי על אף שיושב ראש הוועדה הוא מהליכוד, הכוח בכנסת נתון בידי יאיר לפיד: אם יצליח להשאיר לצידו את רע"מ, יוכל לקדם או לעכב כל דבר שירצה, כולל החלפת יושב ראש הכנסת ומינוי אנשים מטעמו שיהיו הרוב בוועדות. בינתיים בליכוד מושכים זמן, כשמיקי זוהר לא מוכן להעלות להצבעה הצעות של הגוש הנגדי, אבל גם שם מבינים שלא יוכלו להמשיך עם זה לאורך זמן.
מה שמפתיע יותר זה שכבר שבועיים אחרי שקיבל את המנדט, נתניהו התייאש מהניסיון להרכיב ממשלה ומפנה את כובד משקלו למטרה אחת: סיכול ממשלת בנט-לפיד. ראש הממשלה נאם אמש כיושב ראש האופוזיציה, ומבחינתו אם אין ממשלה בראשותו, עדיפות בחירות חמישיות, שתהיינה בחירות ישירות.
הרציונל מאחורי הדברים הוא שכך תושג הכרעה, אבל מעבר לסיכוייה הנמוכים לעבור, הצעה זו לא תפתור את הכאוס הפוליטי: ביום שאחרי הבחירות הישירות, אם תהיינה, גדעון סער לא יישב בממשלת נתניהו. כך שבעצם סביר שקיום בחירות ישירות יוביל אותנו די מהר לבחירות נוספות לכנסת. כעת השאלה היא: האם בנט ולפיד יצליחו לגרום לכל שותפיהם להניח את המשקעים בצד ולהשביע ממשלה, או שנחזור - שוב - לקלפי.