ילד בעידן הדיגיטלי: "בבקשה אמא, תסתכלי אליי מעבר למסך"

המצב מוכר לך?

כזאת את: "אמא מאחורי מסך"

האמא מאחורי מסך היא כבר לא דמות מהאגדות. לצערנו בעידן של היום בו הדיגיטל חדר כמעט לכל חלקה טובה, רבים מאיתנו מתמודדים עם הסחות דעת דיגיטליות הן מהעבודה והן מהחברה. הפיתוי הזה עומד לנו כל הזמן בקצה האצבעות. קורא לנו ליפול למקלדת או המלכודת והילדים מביטים בנו במבט מצפה: "בבקשה אמא, תסתכלי אליי מעבר למסך".

ההשלכות ההרסניות של המסך בהורות

ההשלכות של תופעה זו יכולות להיות הרסניות יותר ממה שנראה לעין. כל המחקרים מעידים כי ההתפתחות של הילדים נובעת מאינטראקציה מהסביבה. כאשר הילדים נתקלים שוב ושוב בהורים מוסחים ומוסכים (במסך) הם עלולים להפנים תחושות של הזנחה ותחושת חוסר חשיבות והערכה. מבחינה פסיכולוגית, ילדים עשויים ללמוד שהצרכים שלהם ותשומת הלב חייבים להתחרות עם מסך זוהר. מצב זה עלול להשפיע על ההתפתחות הרגשית ותחושת הביטחון שלהם. מבחינה התנהגותית, הם עשויים לנקוט בהתנהגויות של חיפוש תשומת לב שלילית או בריחה לדיגיטל בדומה להורים.

אז איך משתחררים מהחיבוק הדיגיטלי והופכים לאמא (או לאבא) למען הילדים?

הנה כמה עצות מעשיות:

קבעו זמנים ללא מסך

קבעו פרקי זמן במהלך היום בהם המסכים מכובים! פרקי הזמן האלו יהיו בשעות אחר הצהריים, בהם אתם מבלים עם הילדים.

צרו אזורים נטולי טכנולוגיה

הגדירו אזורים ספציפיים בבית שלכם שבהם אסור להשתמש במסכים, כגון שולחן האוכל או אזור המשחקים של הילדים. תמיד כדאי להקדיש פינה או אפילו חדר משרדי למקום עבודה מוגדר.

הגדירו גבולות לסביבה

הגדירו גבולות סביב שעות עבודה וזמן מסך אישי. ספרו על הגבולות האלה בצורה ברורה למשפחה ולצוות בעבודה/ לקוחות.

חפשו אינטראקציה פנים אל פנים

עשו מאמץ מודע לעסוק בשיחות פנים אל פנים ובפעילויות עם הילדים. הניחו את הטלפון, הסתכלו להם בעיניים והקשיבו באופן פעיל.

תכננו פעילויות ללא מסך

שלבו פעילויות שאינן כוללות מסכים, כגון קריאת ספרים יחד, משחקי קופסא או יציאה לטיול בחוץ.

אמא, תודה שהסתכלת עליי ויצאת מהמסך"!