הרימו את היד אם אחד מהתרחישים הללו נשמע לכם מוכר: לאחר שבועות ארוכים ששהו בביתם, החותנים שלכם מגיעים להתארח אצלכם בשבת ואז, כמובן, ברגע שהם נכנסים בדלת, אתם קוראים לצאצאים "לתת חיבוק לסבתא". או שמא הפעוט שלכם וחברו הטוב משחקים יחד ואתם רוצים לתעד את הרגעים היפים הללו ומשדלים אותם להתחבק לתמונה והם, איך לא, מצייתים בלי להסס.
ובכן, למרות שאקט זה אינו מצטייר כמזיק (הילד שלכם אוהב את סבתא / חבר שלו!), לבקש מיורשי העצר שלכם לחבק אנשים, זה בעצם מאד בעייתי. ד"ר זיגי כהן, פסיכולוגית המתמחה בהתפתחות הילד, אומרת: "להכריח את ילדכם לחבק מישהו כשהוא לא רוצה, יכול לגרום לו לחוש טינה ואף להוסיף לחרדה החברתית שלו במקרים מסוימים. להרגיש נוח לחבק מישהו זו בחירה אישית הקשורה לאופי המולד של ילדכם, לרמת החברותיות ולהעדפה האישית שלו - כל הגורמים שמתפתחים ומשתנים עם הזמן, כשהוא גדל", היא מסבירה.
אבל מה לגבי הפגיעה ברגשותיה של הסבתא, כשהיא עומדת שם, עם ידיים מושטות? אנחנו מבינים, אתם לא רוצים להעליב קרוב משפחה או אף אחד. אבל חשוב לתת לבנכם לבחור מה לעשות במקרה דנן. במקום זאת, נסו להציע לו לברך בדרך חלופית (כמו לתת "כיף"), או פשוט להגיד שלום בחביבות. כמובן שדחיית החיבוק לא נותנת לילדכם לגיטימציה להתנהג בגסות.
לפסיכולוגית הקלינית, ד"ר קייט נונר, יש עוד הצעה חכמה: "במקום חיבה פיזית, תוכלו לבקש מילדכם לעזור לאורחים ללבוש את מעיליהם או להראות להם היכן ממוקם הקפה במטבח. כך ילדים לומדים על כבוד ואירוח ובמקביל, על כך שאתם תומכים בהם בכל מה שקשור להצבת גבולות לגבי אינטראקציות פיזיות עם אחרים".
אם הדוד חיים ממש להוט לקבל חיבוק, שתי המומחיות מדגישות שזה לגמרי לגיטימי שאתם, כהורים, תתערבו ותגידו, "אם יצחק לא רוצה לחבק, זה בסדר".
בכך שאינכם 'לוחצים' על הילד שלכם, אתם נותנים לו את המרחב להחליט מתי וכיצד הוא רוצה להפגין חיבה... מיומנות שתשרת אותו גם בהמשך החיים.
