לא רוצה לשמוע עוד!!! לא רוצה לדעת! לא יכולה...לאאא. לכו לכם כל מעוותי הנפש אל עולם שכולו רע והשאירו לנו את בנותינו שלמות ותמימות. באיזה זכות אה?? באיזה רשות אתם מגיעים ועושים בהן כרצונכם החולני, עושים בנפשן שמות, ומותירים אותן פצועות ותוהות? קחו לכם את ידיכם המזיקות, ידיים ללא זכות קיום, שמחריבות והורסות כל חלקה טובה, גודעות שתילים תמימים וזכים באיבם, ומשקות פרחים יפים במים מרים ומזיקים, פרחים, שלפעמים מצליחים לצמוח, ולפעמים לא, והם אף פעם לא מבינים, למה.
כשהיא חזרה הביתה, היא אפילו לא בכתה. היא לא סיפרה, היא לא ידעה. באמצע הלילה היא באה אלי למיטה, עיניה חלולות. והיא סיפרה לי. למה? אמרתי לה, למה עכשיו? למה לא אמרת קודם? יצאנו לרחוב, היא ואני ובעלי, בשעות הקטנות שבין הלילה המר ההוא לבוקר המר שבא בעקבותיו. הוא לא היה שם, בגומחא האפילה, לא חשבנו שיהיה, לא רצינו שיהיה, לא ידעתי עם אוכל לעמוד בפגישה עם השטן. רק רציתי להיות שם, במקום בו נרצחה התמימות, הייתי חייבת לראות את המקום בו טבח המפגע בנפשה של ביתי. שם, בזירה הארורה הזו, נותרה הילדות, מדממת, פצועה, אבודה. אף אחד לא שמע את זעקתה, כי היא דממה, איש לא ראה את פצעיה, כי היא עוד לא ראתה אותם בעצמה, איש לא בא על דינו, והמרצח עוד מסתובב ברחובותינו חופשי לבצע בעוד ילדים את זממו הנורא.
מה אומר לה, לביתי, שמאותו היום לא מעיזה לצאת לרחוב לבדה, לילדתי הפצועה שבוכה בלילות, שמביטה בי בעיינים גדולות שואלות, הן תמיד שואלות, הן אף פעם לא מבינות, מה היה ולמה ומה יהיה. ואיך אסביר לה, שיש חיות בדמות אדם, שיש חולה בדמות בריא, שהיא מדממת ללא דם, ושרק שנים יגידו מה מידת הנזק שנגרם לה?
ואז יש עוד סיפור, ועוד מקרה, ועוד אחד, ועוד. ואני מתהפכת על משכבי בלילות, אני רוצה לצעוק, חזק, חזק, כדי שלא אוכל לשמוע עוד. ואז הם תופסים אחד, וזו טיפה אחת של מי מרפא לנפשי הפצועה. קשיש בן 76 הם אומרים, ואני שוב בוכה. חיים שלמים היו לו, לתת פורקן ליצריו החולניים, לבצע בה את זממו המעוות, להתעלל בנפשה השבורה. 9 שנות מאסר גזרו על האב שטבח בביתו, שהיה לתוקפה האלים, שעקר ממנה באכזריות ובשיטתיות את הביטחון והאמון באנשים שאמורים היו להיות לה למגן. ועוד חשוד בהטרדה נעצר, הם אומרים, ועוד אחד. די, די, דיייי.
אין בי כוחות לקום ולהילחם, אין לי יכולת להפוך עולם. עולמי התהפך עלי והותיר אותי חסרת כל. קומו אתם הורים לילדים וילדות רכים, פקחו עין, הסבירו, דברו, תזהירו, אל תחשבו שלכם זה לא יקרה, כי פתאום זה קורה. ביום אחד שחור.
]]>
