בעצם המונח גאונות אינו מחייב שהאדם לא ילקה בפיגור כלשהו, אדם יכול להיות גאון וגם מפגר. מחוננות לעומת זאת הינה הנקודה בין גאונות לבין כישלון, רוב המחוננים נעים בין גאונות לכשלון, המחוננות בעצם מהווה פוטנציאל הנעה לגאונות או להיפך לכישלון.
קיימים אין סוף סוגי אינטליגנציה, האינטליגנציה היא בעצם כשרון וזה נמדד בגודל ובאיכות הכישרון. דווקא בקרב מדענים וחוקרים לא נמצא אי-קיו במידה חריגה, הממוצע היה 100 אי-קיו, מה שמראה כי לא בהכרח, האי-קיו הוא זה קובע. ההבדל המהותי בין המחוננות לגאונות הוא 'הפוטנציאל'.
מחוננות הינה מיצוי הכישורים לטווח הקצר ואילו הגאונות יותר נמדדת לטווח הארוך. כאשר המחוננות לא באה לידי ביטוי ביישום קצר טווח היא הופכת לבינוניות ומשם הדרך לכשלון קצרה מאד. ז"א אם הכישורים המולדים או הנרכשים לא באים לידי ביטוי ביישום או בהליכים מעשיים מידי יום, המחוננות הולכת ודועכת והופכת לכישלון.
ניתן לזהות מחוננות אצל ילדים לפי רמת הכישרונות, ומידת היישום שלהם. המחוננים יביאו לידי ביטוי את כישוריהם בטווח הקצר ואילו הגאונים יבואו לידי ביטוי בפריסה רחבה יותר לטווח הארוך. המחוננות בעצם היא הפוטנציאל הגלום על מנת להגיע לגאונות, לכן מבחני ומבדקי מחוננים בגיל קטן יעזרו לזהות אצל ילדים האם קיים פוטנציאל גאונות בילד.
בדרך כלל ההבדל במבחני אי-קיו בין מחוננים לגאונים הוא שאצל מחוננים האי-קיו ימדד ברמה גבוהה יותר, לעומת הגאונות שלא בהכרח האי-קיו יופיעו ברמה גבוה, סיבה לכך היא הטווחים – מחוננים מגיבים מהר יותר ואילו גאונים – מגיבים מבריק יותר אך בטווח ארוך יותר, העבודה שלהם נמדדת למרחוק.
בעצם אם נדמה את המחוננות לשריר אנו נראה כי המחוננות היא כמעין שריר שצריך לעבוד עליו ולהאריך אותו על מנת להגיע לגאונות. מערכת החינוך וההשכלה הגבוה מכוונת יותר לחינוך 'למחוננות' איתור ופיתוח יכולות לטווח הקצר, מאשר נגיעה בבגאונות. וזוהי בדרך כלל עבודה יותר של ההורים לזהות את הפוטנציאל ולפתח אותו.
חשוב להבין שיש מצבים בהם עדיף גאון ויש מצבים מחונן, כאשר ההגדרה הטובה ביוצר למחונן נמדדת בכמות האי-קיו, ובמידת היישום שלו בתחום בו הוא מפותח. לעומת זאת גאונות היא יותר עבודה רחבה יותר המקיפה מגוון התמחויות.
אז אם אתם בתור הורים זיהים כבר שילדכם מחונן, פשוט מאד תמתחו את שריר המחוננות עד ליעד הגאונות. תנסו זה יכול להיות משתלם.
]]>
