יש לקחת זאת בחשבון, בכל פעם שאנו מדברים ליד הילדים על נושאים שיכולים להשפיע עליהם באופן זה או אחר.
חשוב לשים לב – לא רק המילים משפיעות על הילד. גם את ההנגנה, הטון, הקצב, התנועות גוף והבעות הפנים. הילדים שומעים רואים ומפרשנים, ולא בהכרח באופן שעושה להם נעים בלב.
כך שגם הניסיון לדבר בשפה שהילד לא מבין. אפילו בלחש זה רעיון לא מוצלח ואפילו גרוע יותר. מכיוון שהילד מבין שמסתירים מימנו משהו. בעולם הדמיון המפותח שלו הוא יכול לצרף שבבי מילים שהוא כן מבין, להנגנה, לטון, לקצב תנועות גוף ולהבעות פנים, ולהפוך את זה לסיפור מפחיד/מלחיץ/מאיים. וכיוון שהוא מבין שאתם לא רוצים לשתף אותו בשיחה הזו הוא גם עלול להחליט להתמודד עם זה לבד.
אז מה עושים בכל זאת?
במידה ואין באפשרותנו לדחות את השיחה לזמן אחר. נשים לב שאנו נותנים לילד הרגשה שהוא יודע הכל או שהוא ידע הכל על הנושא המדובר. דברו אמת וכבדו את האינטליגנציה של הילד. לדוגמא: השיחה קשורה למצב כלכלי בעייתי שכרגע אתם מתמודדים אתו. פנו אל הילד ותאמרו "אני עכשיו צריכה לדבר עם. על כסף שצריך לברר מה לעשות אתו. אתה יכול להקשיב, ואם אתה לא מבין משהו אשמח לענות לך אחר כך. "סיימו את השיחה ופנו לילד בתקציר היה קצת בלבול אבל אבא ואני מטפלים בזה בעזרת ה' יהיה בסדר. אתה רוצה לשאול משהו?
רוב הילדים יפסיקו להקשיב ברגע שתאשרו להם להקשיב. הם פשוט יאבדו עניין. כאשר מדובר בשיחה על הילד. או שקשורה עליו באפן ישיר ואין אפשרות לדחות אותה לזמן ומקום אחר. הדרך היחידה והנכונה לעשות את זה היא לשתף את הילד בשיחה ולדבר באופן שאתם רוצים שהוא יבין את השיחה.
גם במקרה בו אתם הולכים לאבחון או טיפול אצל איש מקצוע תמיד מומלץ לנהל את השיחה על מה שהמטפל/ מאבחן ראה שלא בנוכחות הילד. במידה ואין ברירה והילד מחכה בחוץ תבטיחו לו שתסבירו לו את כל "שיחת המבוגרים" הזו עד שהוא יבין לגמרי. וכך תעשו. הילדים שלנו מספרים לעצמם סיפורים ולפי זה חיים את חייהם. שימו לב שאתם מספרים להם ולידם סיפורים אופטימיים חיובים ומעצימים.
הכותבת היא מטפלת בתקשורת ומעבירה סדנאות בתחום
]]>
