חינוכי או לא? הלקאה משפיעה על בריאות נפשו של הילד

ד"ר רונלד עוגות, מומחה לפסיכיאטריה ומרצה ל- biothetics ואנושות לרפואה של אוניברסיטת SUNY מסביר: הלקאה באה על חשבון הבריאות הנפשית של הילד, ומגדילה את הסיכוי שלו להתנהגות תוקפנית או אלימה, ילד שלעתים קרובות מקבל מכות, לומד כי כוח פיזי היא שיטה מקובלת של פתרון בעיות ומשתמש בה באופן קבוע מאוחר יותר בחיים"

בקנדה, בעקבות שיחה שהתקיימה על ידי ועדת האמת והפיוס בנושא 'לאסור הלקאה', הממשלה הליברלית המליצה לבטל את זכותו של הורה כלפי ילדיו בגין משמעת פיזית נוקשה. קווים משפטיים דומים נמצאו, ביוני 2015, בבית המשפט העליון, הרכב השופטים של מסצ'וסטס פסק: כי החלטת המדינה הייתה מוצדקת בנקיטת שלילת הרשאת אפוטרופסות לזוג שהשתמש בענישה גופנית - הלקאה. בני הזוג במקרה זה טענו, ללא הצלחה, כי משמעת פיזית הייתה היבט בלתי נפרד מאמונתם הנוצרית.

אז, האם זה בסדר להכות ילד שלא התנהג יפה, ומתי נכון לעשות זאת?

כפסיכיאטר, אומר ד"ר עוגות: אני לא יכול להתעלם מראיות מכריעות כי ענישה גופנית כולל הלקאה - אשר בדרך כלל מוגדרת כלהכות ילד, עם יד פתוחה ולא קפוצה ומבלי לגרום לפגיעה פיזית - גובה מחיר כבד על בריאותם הנפשית של הילדים.

בביקורת שנערכה על נושא 'ענישה גופנית' בארצות הברית, ד"ר מישל נוקס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת טולדו, ציין באירוניה בולטת את הגישה האמריקנית כלפי ענישה גופנית. ד"ר נוקס אמר: "בארצות הברית, זה בניגוד לחוק להכות אסירים, פושעים או מבוגרים אחרים. באופן אירוני, רק 'בני אדם' הוא עדיין עניין חוקי להכות, האבסורד כי ילדים הם הייצורים האנושיים הפגיעים ביותר בחברה שלנו - ואלו שאנו מחויבים להגן עליהם הם דווקא חשופים להלקאה ללא כל חוק האוסר זאת באופו גורף"

ד"ר נוקס, כמו אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות נפש, מצטט מתאם חזק בין ענישה הגופנית והתעללות בילדים לבין ההשפעה המתמשכת כתוצאה מכך: "הלקאה - היא לעתים קרובות הצעד הראשון במחזור של התעללות בילדים. במקום הלקאה, הורים צריכים להשתמש בשיטות חלופיות, כגון: פסקי זמן, הסרת הרשאות, חיזוק ההתנהגויות החיוביות של הילד ועוד כהנה. מה שעשוי להתחיל כרצון וכוונה טובה של ההורים לחנך את ילדם, לעתים קרובות מסתיים בכעס הגובר של ההורים ובא לידי ביטוי במכות חמורות".

זה לא שההורה הוא 'רע' מטיבעו או 'מתעלל בילד, לעתים קרובות, ההורה כבר הגיע לנקודת שבירה ומאבד שליטה, ואינו מודע לשיטות חלופיות של משמעת ודרכים נוספות וטובות ללא הלקאה שיעזרו להורה לחנך ולהטיל משמעת מאוזנת על הילד.

ממחקרים אלו עולה כי הלקאה אינה טובה בשום צורה ואף במקרים חריגים. אז איך בכל זאת זה מתיישב עם האמירה 'חוסך שבטו שונא בנו', אלא שכנראה לא מדובר בהלקאה פיזית ממש ובמיוחד לא מיתוך כעס, שנתפסת כהתנהגות אגרסיבית מצד ההורה או כאיבוד שליטה. הכוונה וביקורת בונה בצורה נכונה היא בעצם ההלקאה שאנו כהורים מחוייבים בה, וזה מסביר את 'ההלקאה הנפשית' והקשר בין ענישה לנפש הילד.

מהי ההשפעה של ההלקאה על הילדים?

המחיר הפסיכולוגי שילדים משלמים ענישה גופנית מתועד היטב במחקרים ובמאמרים שהתפרסמו בתחום. בשנת 2011, 'האיגוד הלאומי של אחיות סיעודיות לילדים' פרסם הצהרה: "ענישה גופנית הוא גורם סיכון גבוהה לילדים לפתח דפוס התנהגות אימפולסיבית ואנטי-חברתית, ילדים שחווים הלקאה לעיתים תכופות, יש להם סיכוי גבוה יותר לעסוק בהתנהגויות אלימות בגיל הבגרות".

כמו כן, האקדמיה לילד ולמתבגר האמריקאי לפסיכיאטריה, פרסמה בשנת 2012, את המסקנה הבאה: " אם כי ענישה גופנית יכולה לוות שיעור גבוה המצביע על שינוי התנהגות מיידי בילד, כנראה שזה לא יעיל לאורך זמן, מכיון שהלקאה באה בשילוב תוקפנות מוגברת וגורמת לירידת הפנמה מוסרית של התנהגות ראויה "

בקיצור, הלקאת ילד אולי נראית מועילה לטווח הקצר, אך אינה יעילה וכנראה אף מזיק לטווח הארוך. הילד שלעתים קרובות חוטף מכות, לומד כי כוח פיזי הוא שיטה מקובלת לפתרון בעיות.

אבל רגע: הם לא חריגים יש גם ממצאים כלליים בעניין הענישה שמראים אחרת כי ענישה גופנית מרתיעה באופן משמעותי יותר. והשאלה המתבקשת, האם לפעמים מכה קטנה ומרתיעה באזורים המותרים יכולה להוות עבור הילד גורם הרתעה חינוכי? הורים רבים חושבים כך, אבל רוב המומחים טוענים כי יש מעט עדויות ונתונים מחקריים כדי לתמוך בטענות מסוג זה.

ד"ר מרג'ורי, פרופסור לפסיכולוגיה במכללת קלווין, ועמיתה, קארי לאה מרינר פרסמו מחקר בשנת 1997 שהגיע למסקנה: "עבור רוב הילדים, הלקאה מלמדת תוקפנות ואלימות" ד"ר מרג'ורי והגב' מרינר טענו כי ההשפעות של הלקאה עשויות להיות תלויות במה שהילדים המוכים מייחסים לעצמם. לדוגמא: הלקאה נתפסת אצל הילד כתוקפנות הורית - בניגוד להגדרת גבולות מידת האגרסיביות. מה שעלול להשפיע על נפשו ולהיות קשור להתנהגות תוקפנית לאחר מכן על ידי הילד. במחקר שערכו, חלק מההורים טענו שזה ההתנהגות של ילדים שמובילה להלקאה - לא ההפוכה. עם זאת, יש קונצנזוס חזק בקהילת בריאות הנפש שכל צורה של ענישה גופנית יכולה לגרום נזק ולעיתים אף בלתי הפיך.

ד"ר קתרין טיילור, מאוניברסיטת טוליין ועמיתים למחקר הגיעו למסקנה, בשנת 2010: "צורות שונות כלפי קטין בענישה גופנית כגון: הלקאה, מגבירות באופן משמעותי את הסיכון להתנהגות אגרסיבית כאשר יתבגרו"

יתר על כן, מחקרים קליניים הראו כי הפחתת השימוש של הורים בענישה גופנית, הפחיתה את תוקפנותם של הילדים.
יש הורים שמאמינים שאין אלטרנטיבה נוספת להשגת משמעת מלבד להכות את הילדים על מנת שיתנהגו יפה, כדאי שייפנו לתמיכה מקצועית והכוונה חינוכית, במטרה לצמצם את רמת הלחץ ואופן השימוש בחלופות לענישה גופנית בדרכים טובות ויעילות יותר.