הילדים רבים. מרביצים, מקללים, וגורמים לי לחוש שאני לא אימא טובה. אני מתערבת, ומתעלמת, וכלום לא עוזר. מה לעשות?
תשובה:
כבר כמה פעמים פנו אליי קוראות המדור עם שאלות על מריבות בין אחים בבית. בואו ננסה לצלול רגע לעומק הנושא:
לאחרונה הגיעה אליי מטופלת ושיתפה אותי בכך שכל תקוותיה הן שילדיה לא יריבו, ואם יריבו – אז לפחות שלא ירביצו. היא פשוט לא יכולה לעמוד בסיטואציה הזו של ילדים רבים ומרביצים.
אני מניחה שלרוב ככל ההורים הנושא הזה קשה. למי אין שום בעיה עם זה שהילדים שלו רבים? מי יכול להמשיך הלאה בשלוות נפש?! למטופלת שהגיעה אליי יש שני ילדים, בני ארבע ושלוש, והם היו מציקים אחד לשני ללא הפסקה ומתבכיינים, שוב ושוב ושוב, ממש מלחמת התשה (התשה של האימא, לא של הילדים. הם ממש לא היו מותשים...).
חשוב להבין דבר יסודי ועמוק: העולם הפנימי והחיצוני מחוברים זה לזה. כלומר, מה שקורה בחוץ (במקרה הזה, מריבות בין שני ילדים קטנים) הוא שיקוף של מה שמתחולל אצל האדם שאותו הסוגיה מאתגרת (במקרה הזה, האימא).
במסגרת הטיפול יכולנו להתבונן יחד פנימה ולגלות איפה יש מריבות והצקות בלתי פוסקות אצל האימא בתוכה פנימה. בשיטת "עוצמת הרכות" המטפל ניגש למטופל עם המון ענווה ובידיעה שהוא אינו יודע מה באמת מתחולל בתוך המטופל פנימה. הוא רק שואל את השאלות הנכונות, והמטופל יודע הכי טוב מהי האמת הפנימית שלו ומה עובר עליו.
במקרה הזה, האימא לקחה נשימה ומיד הבחינה בתוכה במקומות שבהם היא אינה שלמה עם עצמה, ולכן מתווכחת עם עצמה שוב ושוב ושוב, מתישה את עצמה וגם "מכה" את עצמה פנימה, כחלק מהתנהלות המתלבטת שלה: "למה עשית ככה?", "ולמה ככה?", "יכולת להיות אחרת...?" וכו' וכו'.
מהמקום הזה שבו האימא יודעת איך היא רבה עם עצמה ומתישה את עצמה, כבר הרבה יותר פשוט לעמוד מול הסוגיה. אם הכל בתוכי – אז יש לי אפשרות לקחת אחריות ולשנות אותי פנימה. היא עשתה תהליך של שלום פנימי עם עצמה, הפסיקה לשפוט את עצמה ו"להכות" את עצמה על כל מעשה שהיא עושה, הפסיקה לבקר את הבחירות שלה ולבסוף – פשוט הייתה שלימה יותר עם עצמה.
הילדים ראו שהמריבות לא מעניינות אותה יותר, שהם לא מושכים ככה את תשומת ליבה ושאין "טעם" לריב ולצעוק כל הזמן. אימא כבר לא שם. היא במקום אחר. הפלא ופלא, המריבות התאדו כלא היו. פתאום ההרמוניה חזרה, ובכל פעם שמשהו התערער - האימא למדה לשים לב איפה המריבה הזו בתוכה.
עם כל זאת, חשוב לציין שמריבות בין אחים הן חלק ממערכת יחסים נורמלית, אנושית ובריאה. כך הילדים לומדים לבנות את עצמם ולתקשר. אבל כשהתופעה עוברת את גבול הטעם הטוב או/ו מאתגרת מידי את ההורים - כדאי לחקור את הסוגיה אצלך פנימה. הריווח יהיה כולו שלך!
אסתר אברהם מטפלת גוף-נפש בשיטת "עוצמת הרכות". לפניות ושליחת שאלות: Ester166@gmail.com
כתבות נוספות בסידרה: http://mame.kikar.co.il/101245.html
]]>
