***
בכיתה ו׳ הוחלט שמחלקים להקבצות בחשבון. החלוקה נעשתה על פי הציונים מהשנה שעברה והציון שלי היה גבולי. הושמתי ב א-2 שזו הייתה דרכו של בית הספר להגיד הקבצה ב׳ בשביל לא לשפוך עוד יותר את דמן של אלו שנשלחו ל ג׳. בתור תלמידה את לומדת להשלים עם עוולות מבני ברק ועד באר שבע, אבל עם העסק הזה התקשיתי להשלים. ביקשתי שיותר לי לקחת מבחן שיפור ציון ולהיכנס להקבצת האליפות. המורה, הגברת ש׳ אמרה ׳לא׳. את תלכי לא-2 כמו כולן. אמרתי, לו׳יכולה, סורי.
היא המשיכה להתעקש ולכן גייסתי את קשריו של אבא ואת פולניותה של אמא (שעם כל הכבוד לאבא, מולה עוד לא קם הכוח שיכול לעמוד) ונכנסתי ל-א׳ ביי-הוק-וביי-קרוק. המורה לא סלחה לי על כך מעולם.
״מריםם״! הייתה מרעימה מקצה הכתה מייד אחרי שסיימה לחלק את דפי הבחינה, ״ את בטוחה שתסתדרי עם הדף של א׳?!״ ובאופן הזה לימדה אותי מתמתיקה עד סוף כיתה ח׳. בסמינר שובצתי בא׳1. הוקרתי טובה על כך אבל לא הבנתי למה. את החיצוני עברתי ב-100, לא הבנתי איך. במקביל שלחה אותי ׳גברת פולניה׳ להשלים בגרויות מטעמי ׳לא יעלה על הדעת׳. שוב, מאה.
כשנולדו ילדים, כל פעם כשמישו הצטיין במקצוע הזה הופתעתי מחדש והפטרתי, וואלה?! ראש של אבא. כשהחלטתי להתחיל לימודים אקדמאים נשלחתי לעשות ׳פסיכומטרי׳. היו לי רק שלושה שבועות להתכונן למבחן המבעית.
כשהתקשרתי לבחורצ׳יק מ׳אחד על אחד׳ לספר לו כמה הוצאתי במבחן הוא צרח לשפורפרת ״את נינג׳ה! את נינג׳ה״!
כשפנו אליי ללמד באוניברסיטה, ביקשו שאלמד סטטיסטיקה. אמרתי, אני?? אבל אני רעה עם מספרים והעדפתי ללמד אתיקה וערכים!
לפני כשנתיים אחי חיתן. ישבתי שם בחתונה על כורסת הכלה עם הבנות שלי ונחנו מהריקודים. פתאום הופיעה גברת ש׳ המורה למתימתיקה. עד אז, כשנתקלתי בה, הייתי ׳עוברת כביש׳ אבל בערב ההוא בחתונה, הסתכלתי בה ופתאום התחלתי לצחוק. אתן רואות את האישה הזו? אמרתי לשלישיה שלי, זותי הייתה המורה שלי למתימתיקה. אחר כך ניגשתי אליה ודי הדהמתי אותה ב׳שלום, מה שלומך׳. החזירה לי שלום מבולבל והלכה לה משם.
הסיפור הזה אומר שסלחתי לה בלב שלם ועדיין.
שמישו פה טוב במתימתיקה?
-זה בטוח הראש של אבא.
