אלא, שמתיקות זכרון הפסטורליה ממאגר זכרונות החופש המשפחתי, שנצררה אך עתה בתחושת לב מרוממת, נקטעה בחריקת בלמים מקפיאת דם.
תוכניות לחוד ותוכניית חשבונות שמים לחוד. תאונת דרכים מחרידה שארעה בצומת הסירה ליד הרצליה, עצרה את הכל, אף השעון עצר מלכת. המכונית בה נסע מושי, אחיו הפעוט אברהם והוריו שמעון ולאה נפגעה בתאונת דרכים. מושי נפצע אנוש ונשמתו עלתה השמימה לאחר החיאה שלא צלחה, אחיו הפעוט נפצע בינוני, פעימות הלב של הוריו נעצרו בטראומת הלם עוד בטרם קלטו את גודל הטרגדיה הנוראית אשר נפלה עליהם.
טרם צאתם לדרכם מהנופש המשפחתי, ביקר מושי בקבר הרשב"י, צדיק קטן ביקר צדיק גדול, שבא לקבלו לשערי גן עדן. למרות האסון הנורא התקיימה חתונת דודו של מושי, רק במהלך החתונה עודכנו הסבא והסבתא כי מאולם החתונה יהיו פניהם לכיוון בית העלמין סגולה, ללווית מחמד ליבם הנכד מושי ז"ל.
"זה לא אמיתי" זעקו בני משפחתו בזעקה קורעת לב "תפקח עיניך מושי, תראה לנו שזה אך חלום בלהות שווא". אך, מושי, לא נע, עטוף בטלית, נישא אל חלקת הקבר הטריה שהוכנה לו זה עתה, כשדמעות כמים מרטיבות את רגבי האדמה שכיסו את קברו. נשמה זכה, זה עתה סיימה תפקידה בעולם והותירה את העולם שטוף דמעות, שותת בכאב ושרוי ביגון.
שליחות שתם זמנה, שליחות שהותירה בידנו הוראות שימוש נכונות למבט מבעד זגוגיות המשקיפות על אמיתות החיים. סוף זמן כתחילת זמן, עיתוי התרחשות הטרגדיה הותירה את כולנו פעורי פה, עם הגיון בלתי נתפס ועם לב שותת, אך, הותירה בהסתכלותנו חשיבה קצת אחרת, לא צוהר, אלא חלון ענק לעבר בית המשפט העליון הממתין באופק שערי חודש אלול.
"שוב יום אחד לפני מיתתך", כי הדקה של עכשיו לא מגלה טפח מה יחשף לפנינו ברגע הבא. גם לחזאים הכי מומחים אין שמץ מידע לתוכניות שמים.
מושי אמנם קטנטן, אך המסר גדול.
חריקת בלמים, חריקה ללב ולנשמה!
ת.נ.צ.ב.ה
]]>
