"אתה יודע מה היה עבורי שיעור מוצלח לחיים ב'חינוך'?" שאל אותי הרב מאיר שלום ארלנגר, יהודי מיוחד שמשמש בין שלל כשרונותיו כרב'ה ותיק ומסור לתלמידיו וכעורך.
עוד אני תוהה והוא ממשיך ומספר לי:
"פרסומת בדפי זהב!"
"אתה זוכר שפעם, לפני העידן הדיגיטלי, היה ספר כזה שהיה מחולק בכל בית אב, בשם "דפי זהב"?
היו שם פרסומים ומספרי טלפון של כל בעלי המלאכה והאנשים המתגוררים בעיר וזה היה ספר חובה בכל בית...
שם, היו בין העמודים פרסומות של קידום לספר דפי זהב עצמו באמצעות מודעות ממוקדות שנעזרו בהומור קל בסגנון: "סתימה בכיור?, חפש במדור שרברבים!..."
שם גם מצאתי מודעה שדיברה אלי במיוחד, וכך היא היתה מנוסחת: "רוצה ללמד את ילדך דבר חדש? פתח במדור לתרגומים!..."
לפתע הבנתי את המסר החינוכי העצום שטמון ומהדהד לי במודעה זו.
אם אנו רוצים לחנך את ילדנו למשהו חדש עבורו, משהו שאמור להפוך לו לטבע שני, עלינו למצוא לשם כך את התרגום ולדבר בשפה שלו, בשפה מותאמת שתדבר אליו במיוחד!
תרגום השבעים
בפרשת בהעלותך, כאשר משה רבנו טוען בפני הקב"ה "לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני" עונה לדבריו הקב"ה בהצעה מעשית שתפתור את הבעיה: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל... ונשאו איתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך".
וכך משה רבנו נוטל עצה זו ומבצעה למעשה ומשתף את שבעים הזקנים בעול הכבד של הנהגת העם.
למעשה בכך נקבעה משמעות של הנהגה לדורות כ"סנהדרין", המוסד ההלכתי שמנה שבעים ועוד אחד חברים כמוסד המכריע עבור העם כולו למשך דורות.
"ומנין שהיא היתה של שבעים ואחד, שנאמר "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" ומשה עמהם, הרי שבעים ואחד.
חז"ל אף רואים בפעולה זו מאורע חשוב ומשמעותי בתהליך התמסדות העם היהודי ומגלים כי "חביב היה יום מינוי הזקנים לפני הקב"ה כיום מתן תורה" (במדבר רבה טו), זאת למרות שלידתו והורתו של הממסד היה כתוצאה של תלונות העם וייאושו של משה.
מהי הבשורה הגדולה שהיתה במינוי שבעים זקנים אלו? מדוע החביבות הגדולה שמייצרת השוואות בין מינויים לבין המאורע הגדול והמשמעותי ביותר בהיסטוריה של העם היהודי- יום מתן תורה?
יתכן שנוכל להבין זאת באמצעות דרישת הסף שקיימת למינויים של הזקנים. לפיה עליהם להיות בקיאים ב"שבעים לשון".
גילוי הצורך החיוני להבין ולדבר בשפות רבות ולא להזדקק למתורגמן ביניהם, מאחר שיש דברים ששום מתורגמן לא יוכל להעביר ביחד עם המסר, כמו למשל סממנים של כאב, סבל, צער ומצוקה.
אלו דברים שבשביל לקלוט אתה צריך להבין בעצמך ישירות את השפה של האדם שמדבר איתך. ולדעת בגמישות מותאמת גם לתרגם את המסרים שלך לשפה אחרת.
שפה של כאב
מסופר על הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שבערוב ימיו סבל מייסורים קשים. או אז אמר לתלמידיו כי כעת הוא מבין למה התכוונו חז"ל באומרם "חביבין יסורין" והוא מרגיש רק עתה את חביבותן.
'כיצד ניתן לומר על הייסורים הקשים שאתה עובר שהם 'חביבין' ומדוע'? הקשו תלמידיו, והוא הסביר להם:
בעבר, כאשר בא אלי אי מישהו ותינה את צערו כי הוא סובל מייסורים, לא 'הרגשתי' אותו מספיק, וכל מה שיכלתי זה רק לברך ולעודד אותו ככל יכולתי.
כעת לראשונה אני מרגיש וחווה את צער הייסורים ומסוגל להבין היטב גם את אלו שפנו עלי קודם לכן, ולכן מצאתי בהם חביבות חדשה כעת.
גם ייסורים והתמודדויות קשות זו 'שפה'. מי שלא למד לדבר בה ולשלוט בהבנתה, לא יוכל להבין גם מספיק את רעהו.
משה רבנו, המנהיג הדגול והנערץ של עם ישראל, זה שקיבל את התורה מהקב"ה והעבירה הלאה, הודה בחוסר יכולתו להתמודד לבדו עם קשיי העם במדבר שהתמודדו עם שינויים, געגועים למצרים, החיים במדבר וכדו' ומשום כך הקב"ה הציע לו את מינוי הזקנים, כדי להוסיף גיוון רוחבי להנהגה, שבעים דעות ושפות נוספות, כדי שתהיה להנהגה אפשרות להכיל סוגים נוספים.
כדי להנהיג ולחנך נדרש לדעת להקשיב ולדבר בכל שפה, להבין ולהכיל מורכבות. ולתרגם ברמה המעשית את הדברים גם לשפה שבה מדבר זולתך ולא רק אתה.
רק כך אפשר להגיע למצב ש"בהעלותך את הנרות" יהפוך ל"שתהא השלהבת עולה מאליה" בע"ה.
הרב אבי אברהם, יועץ ומטפל רגשי, מנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה
להארות וליצירת קשר: Merkazkuma@gmail.com