כבר מזמן שתזונה בריאה הפכה מטרנד שתפס חזק לתפיסת עולם שגרמה לממשלה להיכנס עם העניין לעובי הקורה ולפעול לקידום תזונה בריאה ולהילחם במוצרים המוגדרים כלא בריאים וככאלה שגורמים להשמנה מסוכנת, חברות המזון מצידן התחייבו לשפר את איכות המרכיבים בצורה שלא תגרום לעליה במחירים אך מסתבר שמי שעושה את הקופה הגדולה בעקבות הטרנד הבריאותי הן דווקא רשתות השיווק השונות הגובות מחירים גבוהים של עד 250% על מוצרים שסך הכל הופחתו בהם אחוזי השומן או הסוכר.
בדיקה שערך מגזין TheMarker העלתה כי בעוד שיצרניות המזון מוכרות לרשתות השיווק את המוצרים המשופרים מבחינה בריאותית במחיר הזהה למוצר הרגיל, דורשות רשתות השיווק מחיר גבוה בהרבה בהשוואה למוצר הרגיל, בבדיקה נמצא כי רק מוצרים בודדים נמכרים לרשתות השיווק במחיר גבוה יותר מהמוצר הלא משופר אך גם על מוצרים אלו עושות רשתות המזון רווחים גדולים יחסית.
פערי המחירים הגבוהים גורמים ללקוחות רבים להעדיף את המוצר הזול יותר על אף שמבחינה בריאותית הוא נחשב כמזיק יותר, כך שסכנת ההשמנה והפגיעה בבריאות שוב פעם עלולה להתרחב דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות.
אחת הדוגמאות לפערי המחירים הוא קטשופ אסם החדש שהושק בחודש מאי האחרון, הקטשופ החדש התאפיין בכך שהוא מכיל 50% פחות סוכר ו–25% פחות נתרן, חברת אסם שיווקה אותו לרשתות המזון במחיר הזהה למחירו של הקטשופ רגיל, על אף שהמוצר החדש מכיל 5% פחות, אך רשתות השיווק השונות תמחרו אותו עבור הצרכנים במחיר גבוה יותר, ברמי לוי ההפרש היה של 5% ביינות ביתן 21% ובשופרסל דיל ושופרסל שלי עמד הפער על 19%
כך גם אם תרצו להתרענן בבקבוק ליטר וחצי של קולה זירו תיאלצו להיפרד מסכום גבוה יותר בהשוואה לקולה רגילה על אף שהתמחור מצידו של היצרן זהה. ביינות ביתן למשל המחיר גבוה ב–17% מבקבוק קוקה קולה רגיל; במגה בעיר (מקבוצת יינות ביתן) הפער עומד על 12%; ובשופרסל שלי ושופרסל דיל, רמי לוי שיווק השקמה, ויקטורי ויוחננוף נמצאו פערים של 8%–12%.
ברשתות המזון שנדרשו לשאלה ניסו להפנות את האצבע המאשימה לעבר היצרנים, אך גם הם מודים כי יש להם חלק בפערי המחיר, ושלעתים הם מקבלים החלטה מושכלת למכור מוצרים בריאים יותר במחירים גבוהים יותר.
איתן יוחננוף, הבעלים של רשת יוחננוף, "הספקים לא נותנים את אותן הנחות על מוצרים מופחתי סוכר, נתרן וכדומה כמו שהם נותנים על המוצרים הרגילים המובילים במכירות. אלה לא רבי מכר, אלא מה שמגדירים בענף: מוצרי 'עלוקה'. למשל, אני קונה שוקולד פרה רגיל משטראוס ב–3 שקלים אחרי הנחה, ועל השוקולד ללא סוכר אני לא מקבל הנחות. והאמת, גם לא ממש מעניין אותי להילחם על הנחות במוצרים שפחות מוכרים. תפישת העולם בתמחור היא שאי־אפשר למכור בזול מוצרים חלשים במכירות. צריך לזכור שבסוף סופרים מרוויחים בשורה התחתונה אחוזים בודדים בלבד".
כשנשאל יוחננוף על הפרשי המחירים בין קולה זירו לזו הרגילה אמר כי "אנחנו מפסידים כסף על הקולה הרגילה, אז דואגים לא להפסיד בקולה זירו".
ברשת מזון אחרת אמר המנהל כי "קוקה קולה וקטשופ הם מוצרים שהמרווח של הרשתות עליהם נמוך, לכן אם על מוצרים עם סוכר אנחנו מרוויחים פחות, אנחנו דואגים שעל הגרסאות המופחתות סוכר נרוויח יותר".
היצרנים שמודעים לפערי המחירים מתרעמים על הרשתות. אמנם חוק המזון אוסר עליהם להתערב במחיר המכירה לצרכן ועל כן הם לא מדברים בגילוי, אך לטענתם פעמים רבות המאמצים שלהם לפתח מוצרים בריאים ולשווקם במחירים סבירים נתקלים בקשיים שיוצרות הרשתות. "קורה לא אחת שאנחנו עושים מאמצים ומשיקים מוצרים בריאים יותר במחירים סבירים — וזה לא פשוט, כי עלות פיתוח של מוצר מגיעה למיליוני שקלים — ובסוף אנחנו רואים שהרשתות מעלות את המחיר וההטבה הזאת לא מגולגלת לצרכן, אלא מגיעה רק לרשת כדי לשרת את הרווחיות שלה", אומר אחד היצרנים.
בשופרסל, המשווקת את המותג הפרטי שלה תחת הסיסמה "אותו המוצר ללא המותג בפחות כסף", נמצאו פערי מחירים גדולים בין אותם מוצרים מופחתי סוכר לאלו הרגילים.כך למשל, וופל בסגנון בלגי ללא תוספת סוכר נמכר בשופרסל שלי ב–8.8 שקלים ובשופרסל דיל ב–7.8 שקלים, ואילו הגרסה הרגילה נמכרת במחיר מבצע של 2.5 שקלים בשתי הרשתות — פערים של 252% ו–212% במחיר.
בתגובה שהתקבלה משופרסל נאמר כי: "מחירי כלל המוצרים בחברה הם מחירים תחרותיים והוגנים בהשוואה למוצרים דומים אצל המתחרים. לגבי הפערים הנטענים בין מוצרים מופחתי סוכר למוצרים רגילים, במקרים רבים מחירי הקנייה של המוצרים מופחתי סוכר גבוהים יותר ובהתאם גם מחירי המכירה; במקרים רבים מוצרים מופחתי סוכר נמכרים בכמויות נמוכות יותר משמעותית מהמוצרים הרגילים, ויש לכך משמעויות לוגיסטיות ושיווקיות המשליכות על המחיר; במקרים שונים מחיר המוצר הרגיל בקטגוריה משקף הפסד לרשת, כאשר בשאר המוצרים בקטגוריה זו הדבר אינו חל ולכן ייתכן פער בין מוצרים שונים באותה קטגוריה."
טכנולוג בכיר באחת מחברות המזון הגדולות אמר לדה - מרקר "פער של עשרות אחוזים רבים במחיר הוא בהחלט לא סביר. סוכר הוא חומר גלם זול מאוד והתחליפים אמנם יקרים יותר, אך צריך לשים פחות מהם כי הממתיקים למיניהם מתוקים יותר מסוכר. בנוסף, אף שתהליכי הייצור לא משתנים, ברגע שמייצרים פחות מוצרים בסדרה מסוימת עלות הייצור לכל מוצר עולה, אבל בכל מקרה מדובר באחוזים קטנים מאוד, והביטוי במחיר יכול לנוע בין 5% ל–20%, לא יותר מכך. כמובן שהנהלת החברה צריכה להחליט עד כמה חשוב לה להנגיש מוצרים בריאים יותר".
בחברת מנעמים המייצרת וופלים טענו לעומתו כי פער של 60%–70% במחיר בין מוצר רגיל למופחת סוכר הוא סביר. ליאורה בירנהק־מרקוס, הבעלים ומנכ"לית החבה אמרה כי "מדובר בכמויות ייצור קטנות יותר, שלפניהן צריך לנקות את כל הציוד כדי שיהיה נקי מסוכר, ובתוך המילוי צריך לשים ממתיקים ותחליפי נפח יקרים מסוכר. להערכתי, פער כזה במחיר הוא סביר, אבל רק אם מדברים על המחיר של מנעמים, שגם כך הוא נמוך מזה של המתחרים".
נשיא עמותת מהיום — הפורום הישראלי לאורח חיים בריא — ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז דחה בתוקף את הטענות של היצרנים והרשתות. ואמר "זהו מחדל גדול שמוצרי מזון מופחתי סוכר או עם תחליפי סוכר יקרים יותר. המשמעות היא שאוכלוסיות שידן אינה משגת אינן יכולות לצרוך מזונות אלה. את התוצאה אנחנו רואים בשטח יום־יום. תופעת השמנת היתר ומחלת הסוכרת נפוצות יותר באופן משמעותי בקרב אוכלוסיות חלשות. מיצרני המזון, היבואנים ורשתות השיווק מצופה לגלות אחריות חברתית, לא לנצל לרעה את הביקוש למוצרים האלה, שנחשבים בריאים יותר, ולהוזילם". לטענתו, גם לרגולטורים יש כאן תפקיד מכריע: "לדאוג שזה יקרה ולאכוף בפועל שינוי משמעותי"