המשבר של הזוג - "היא כל יום בתחרות עם החברות והאחיות - מי מנקה יותר"

היה זה השנה, כמה ימים לפני ראש חודש ניסן, אני מקבל טלפון מיהודי יקר אשר כך סיפר לי: "יש לי ברוך השם אישה טובה ואפילו מיוחדת מאוד במלוא מובן המילה.

אני נתקל בכל שנה בערבי פסחים בכל כך הרבה בעיות בזוגיות אצל משפחות. במקום חג הפסח חג של בית חג של חירות, זה נהפך לטריגר אצל הרבה משפחות לכעס ועצבים, איבוד שליטה, מריבות בין בני הזוג, כעס על הילדים וחוסר סבלנות.

האישה כועסת על הניקיון שלא הספיקה כלום, הגבר כועס על החמץ שנכנס.

אם אתה מסתכל במבט של אמונה בהשם ובשאיפה לפסח רגוע ושמח, אז צריך לדעת דבר ראשון מה השם רוצה. האם השם רוצה את כל העצבים האלה? את הכעס הזה? את המריבות בין איש לאשתו? את הצעקות על הילדים?

רבי ישראל מוויז'ניץ, בעל ''אהבת ישראל'', ראה פעם אחת במאפיית המצות את מנהל העבודה מגיב בכעס כלפי אחד העובדים, על שעשה דבר-מה שלא כראוי.

מנהל העבודה הבחין כי הצדיק מביט בו בעין בוחנת והצטדק ואמר כי צעק על האיש מפני שזלזל בחובה להיזהר מחשש חמץ, והוסיף: "הלוא חמץ הוא במשהו", וכתב האר"י כי הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה.

הגיב הצדיק: "האמן לי, 'משהו' כעס גרוע יותר מ'משהו' חמץ".

לכעוס ולריב עם בן הזוג זה דאורייתא!

השם רוצה שנעשה את הפסח ואת מצוותיו בשמחה ולא כך, לא אכפת לי מה קורה אצל אחרים כמה הם הספיקו לנקות ולעשות. אני נשאר רגוע ושלו זה מה שהשם רוצה ממני כרגע.

אדם צריך לשאול את עצמו אכן כן יש מצוה לנקות לפסח, השאלה היא באמת מה חובה מה הידור ומה זה עצבים. וגם מה שחובה האם בדרך אני רומס את כל מה שסביבי בשביל זה. שבוע שעבר הייתי אצל יהודי והוא סיפר לי משהו מעניין שיום אחרי פסח הוא נכנס לבית של חברו עם בגט והבן של אותה משפחה צעק: "בגט! אסור להכניס למטבח!"

השאלה היא מה אתה מעביר לילדים שלך, מה אתה מעביר לנפש שלך לנשמה שלך מה זה פסח? האם פסח זה חג של אמונה שמחה ואור או שזה חג של עצבים וכעס.

במסגרת הטיפול עם אנשים אני נפגש עם אנשים שאומרים לי בזה הלשון: "אני שונא את חג הפסח, רק מגיע ראש חודש ניסן, רק הריח של פסח מגיע, אני נהיה עצבני". ואז הם מספרים לי כמה עצבים וכעס היה אצלם בבית כשהם היו ילדים - בגלל הניקיונות והחמץ.

וכך נשאר להם התניה שפסח זה דבר לא טוב ומאוס.

במקום להפוך את חג הפסח, שזה חג החינוך לילדים, להחדיר להם אמונה בהשם שמחה ואור - קורה ההפך.

יש פה עוד עניין, שבדמיון אנשים רוצים שהכול יהיה יפה ומושלם – הבית נקי ומצוחצח ורצוי אף מסויד, שולחן הסדר שיהיה נוצץ ומסודר, זה יפה וזה חשוב. אבל צריך לזכור מה העיקר ומה הטפל. דבר ראשון זה הרוגע, השמחה, השלווה והשלום בבית בין בני הזוג והילדים זה לפני הכול. זה צריך להיות המוטו שלי לפני הניקיון לפסח לפני שולחן מהודר לפני בגדים לכולם, דבר ראשון אמונה שמחה שלווה ושלום. זה א' ב', אחרי זה מגיעים הדברים האחרים הניקיון וכד'.

איך אדם יודע האם עבודת השם שלו נקייה? שיבחן את המידות שלו איך הוא מתנהג במידות שלו, בכעס, בנקמות, בכבוד.

אם ניקית לפסח והקפדת שהילדים לא יכניסו חמץ ודאגת ששולחן הסדר יהיה הכי יפה אבל צעקת על בן הזוג שלך על הילדים שלך. התרגזת וכעסת על עצמך. זה ברור לי שזה השם לא רוצה מאיתנו. לא שאני מבטל את הכול חס וחלילה אבל בנקודה הפנימית השם רוצה את עבודת המידות שלנו.

מאחל לכם ולי שנזכה לחג פסח כשר ושמח מלא אמונה שמחה ואור גדול.

לתגובות: machon.rot@gmail.com