אתם צופים בילדכם מתרוצץ בשמחה בגן המשחקים ואז, הוא דורך על שרוכיו והופ, נופל ומשתטח על הקרקע. הוא בסדר גמור (זו היתה רק מעידה קלה), אבל אתם יכולים לראות את הבלבול על פניו ואת מאמציו לעצור את הדמעות שעומדות להציף את פניו. אמנם, זה מפתה לחוש לעזרתו ולהגיד לו שהוא בסדר והכל טוב, אך ד"ר קרול דרסה, פסיכולוגית המתמחה בטראומה, ממליצה על יישום הגישה הזו במקום זאת:
(הערה: העצה שלהלן מתייחסת למעידות ונפילות לא רציניות. לכל דבר הדורש טיפול רפואי, עליכם כמובן לדבר עם איש מקצוע בתחום הבריאות).
1. ציינו את המובן מאליו
"קודם כל, הורים צריכים פשוט לומר את המובן מאליו, על ידי הצהרות כמו: 'אני רואה שנפלת מהאופניים שלך' או 'אני יודעת שפחדת כשנפלת'", אומרת ד"ר דרסה.
מדוע זה חשוב: הילד שלכם בסך הכל שפשף את הברך. הוא לא צריך שתגידו את זה בקול כדי להבין מה קרה, נכון? ובכן, האמת שהתשובה פה חיובית. הודאה בנפילה אולי לא נראית כמו הדבר המנחם ביותר לעשות במצב כזה, אבל לילדים שעדיין לומדים לעכל כל כך הרבה תחושות פיזיות ורגשיות, כדאי לשמוע שחוויותיהם מאומתות. "המפתח כאן הוא לשמור על קול ניטרלי", מייעצת ד"ר דרסה. "אמתו את התחושה בצורה רגועה, מבלי לגלות בהלה".
הערה: ביטויים כמו 'אל תבכה!' או 'אתה בסדר!' למעשה אינם מועילים. (הילד שלכם בוכה כי הוא לא בסדר). "אנחנו לא רוצים להעביר את המסר שלפחד או לכעוס זה דבר רע", מסבירה ד"ר דרסה. "כל תחושה היא מבורכת - החשוב הוא מה אתם עושים עמה".
2. נחמו אותו
לאחר שהצהרתם את הברור מאליו, הגיע הזמן שתיידעו את ילדכם שאתם שם בשבילו. (ד"ר דרסה מציינת גם שזה זמן טוב לבדוק אם ישנן פגיעות גופניות).
לדוגמה: 'בוא נראה איך הברך שלך עובדת' או 'אתה תרגיש טוב יותר בקרוב, אני כאן איתך'.
מדוע זה חשוב: "ילדים מדגמנים את מה שהם רואים", אומרת ד"ר דרסה. "אם הם רואים הורה עם תגובה מפוחדת, הם ילמדו ש"נפילה" או "פגיעה" הן דברים מפחידים ויתחילו לשייך אותם אחד לשני". (לצורך העניין, יתכן שילדכם ההרפתקן בעבר לא יעלה שוב על מתקנים גבוהים.)
במקום זאת, ד"ר דרסה מייעצת להישאר רגועים וחיוביים. "אם הוא רואה שאתם לא נבהלים, הוא יבין שאינו צריך להיכנס לפאניקה".
מהי הדרך הטובה ביותר להגיב כאשר בנכם רואה ילד אחר נפגע?
נניח שבנכם רואה פעוט אחר בגן המשחקים נופל ומתעצבן. כמובן, זה לא נחמד לצד הנפגע, אך זוהי למעשה הזדמנות טובה עבור יורש העצר שלכם לחקור את רגשותיו. "ילדים מאד להוטים להרגיש את התחושות של אחרים - להכיר במה שהם מרגישים", אומרת ד"ר דרסה. "טוב לילדים לזהות סוגים שונים של רגשות - כך יש להם תחושה לגבי אילו רגשות קשורים לתחושות ותגובות שונות", היא מוסיפה.
הנה מה שאתם יכולים לומר: 'חבר שלך בוכה. אתה מודאג ממנו. מה היית רוצה לעשות?' / 'עלינו ללכת לבדוק אם הוא זקוק למשהו'.
עכשיו הילד שלכם לא רק לומד איך לטפס על מגלשה - הוא גם מקבל שיעור באמפתיה ובחוסן נפשי.
