התיישבתי בעייפות במושב האוטובוס, אחרי יום עבודה עמוס. תכננתי לנצל את הנסיעה לשנת צהרים טובה שתעניק לי כוחות להמשך היום, אך האישה הנחמדה שהתיישבה בדיוק ספסל לפניי שיבשה לי את התוכניות. בתחילה הצלחתי להתעלם משיחת הטלפון הקולנית, אך כששמעתי את השם של אחיינית שלי: 'בתיה ליבוביץ' (שם בדוי), כבר הייתי ערנית לגמרי. לא צריך להיות גאוניים כדי להבין שהדוברת היא שדכנית מדופלמת.
ואז היא אמרה משפט שקומם אותי: "תראי, היא לא הגאונית של הדור, אפילו קצת חלשה. היא צריכה בחור בינוני. המשפחה לא קולטת את זה. הם עם האף למעלה. ניסיתי להציע להם מלא שידוכים, הם שוכחים שהבת שלהם לא לעולם תישאר בת עשרים". אחר כך היא עברה לדבר על 'דב קלצקין' (שם בדוי): "הוא בחור מעולה. השפיץ של הישיבה, אבל אי אפשר להתעלם מהבעיה הרפואית שלו…" הייתי בהלם. על מה היא מדברת? בדיוק אחותי בררה עליו. לא ידעתי שהם מסתירים משהו…
היא טחנה עוד כמה שמות של מוצעים ומוצעות. אפילו הציעה כמה שידוכים בטלפון. אחר כך היא עברה לדבר על הגננת שושנה (שם בדוי): "אני ממש לא מרוצה מההתנהלות שלה. היא לא מספיק מתייחסת לילדות, עסוקה בחיים האישיים שלה, במקום לנהל גן. הבת שלי חוזרת כל יום מצוברחת".
הופתעתי. שלחתי חמישה ילדים לגננת שושנה ואצל כולם נהניתי עד הגג. למה היא מוציאה את דיבתה רעה?
דווקא כשהיא עברה לדבר על משפחתה היא הנמיכה את הטון באוקטבה אחת, אך גם כך הוא חדר את המושב המפריד בינינו: "שוב יש בעיות עם יצחקי שלנו, המנהל שלח אותו הביתה לשבוע. הוא אומר שהוא לא רוצה לחזור בכל אופן. אבל אנחנו לא מוצאים בשבילו מקום אחר שמוכן לקבל אותו". הייתה דקת שתיקה ואז היא נאנחה. "את יודעת שאני לא מאלה שעושים בלגנים. אבל הכל בגלל חבר שלו יוסי כץ (בדוי). הוא דרדר אותו למצב הזה. הוא התחבר אליו, דרבן אותו לעשות שטויות ובסוף כץ יצא הצדיק והוא הרשע". החוורתי כהוגן. כעת היה ברור לי מי היושבת מלפני. שמעתי רבות את השם יצחקי ומעלליו. הוא הציק רבות לבן שלי- הילד העדין שמעולם לא נגע בזבוב. מהיכן היא מסיקה את המסקנות האלה?! הרחמים כלפיה התהפכו לכעס עצום.
האוטובוס התקרב לביתי. ניגשתי לגברת הנכבדה ואמרתי לה: "תודה על האינפורמציה על בתיה ליבוביץ. בדיוק רציתי לברר עליה ותודה בשם אמא של יוסי כץ על האינפורמציה החשובה. היה לה קשה לשמוע את ההאשמות". הגברת לא הספיקה לענות כי בדיוק ירדתי בתחנה הקרובה, רק הספקתי לראות את פיה נפתח בתדהמה.
אז רק המלצה אחת ממני- יש לכם שיחות חשובות לנהל?- האוטובוס הוא לא מקום מוצלח!
•
רוצים לשתף מאתגרים/ חוויות/ סיפורים/ תובנות מהמשפחה, בית, ילדים, עבודה?- שלחו הודעת מייל לכתובת: rivky@kikar.co.il כתבו בנושא המייל: "שיתוף". שתפו מחייכם ואולי השיתוף יתורגם לכתבה שתסייע לרבים כמוכם.
