כולם כבר כתבו לפניי על כל נושא שבוע האופנה בדובאי ותוצאותיו העגומות. אממה, יש זווית מעניינת שמסקרנת אותי מאד ואף אחד לא באמת דיבר עליה. היא מעניינת אותי מבחינה אנתרופולוגית, עסקית, פרקטית ובוא נניח רגע בצד את כל האמוציות והשפיטה וה'קונצנזוס' סביב העולם הזה.
בצד = כנסו איתי רגע לנעליים עסקיות פרופר ולהרגלי הצריכה של המגזר החרדי.
מתהווה כאן עולם חדש. עולם בו כוס הקפה שלנו מושפעת מקלידנים על טורבו. עולם בו הקורנפלקס היבשושי של הבוקר שייך לאלופי עולם והתכשיטים שלנו מטיסים אותנו לנסיכות על חלל.
לא רק בדיגיטל, עולם הפרסום כולו חווה טרנספורמציה, כשמוכרים לנו חוויות חושים, חלומות משוגעים ועונג אינסופי או לחילופין, כאב מייסר.
בדיגיטל החרדי (רגע, באמת יש חיה כזו?) כלל עולם השיווק והפרסום מתנהל בדציבלים הרבה יותר גבוהים ומנצנצים. מה שהיה נחשב פעם פתטי ומגוחך - היום הופך ללגיטימי, מושא הערצה, קנאה ומודל חיקוי.
נתונים אלה, לצד הערצת קהל, מייצרים קרקע פוריה לעסקים, כי אם משהו עובד טוב ואנשים רוצים אותו, זהו בסיס לשיווק מושלם: חשיפה, אמינות ויצירת חיבור עד מצב של קהל שבוי שמעוניין ורוצה כזה גם. כלומר, בשורה התחתונה - קונה.
עכשיו, יש לי כמה שאלות ברשותכם:
1. כמה גולשים/משתמשי רשת יש באמת במגזר החרדי, שחשוף לתכנים הנ"ל?
2. האם הגורם המפרסם והמסר שהוא מעביר משפיע על איכות הפרסום? או כל מאן דהוא יכול לפרסם בו זמנית מוצרי היגיינה, טואלטיקה, 'טסלה' וספרים של חיים ולדר?
3. האם מדובר בבועה שיום אחד תקרוס לתוך עצמה, כי רמת האמינות בה שווה לזירו (לא המשקה שליברמן שם עליו עין, אלא זירו זירו)?
4. האם מדובר בטרנד חולף בדיוק כמו תהילה חולפת של דוגמניות או נפלטי ריאליטי, שלפעמים אין להם באמת מה למכור חוץ ממניפולציות או סתם קארמה שליהקו אותם, כי בדיוק התאימו למשבצת (אמא מתה, גרושים, מאומצים, נפילה כלכלית, יוצאים נאורים בשאלה וכדו')?
אתם לא חייבים לענות עכשיו, אבל תודו שזה מרתק, כי מגמות צמיחה ושינוי זה דבר מבורך. כל ההיסטוריה גדושה בתהליכים שבתחילה התנגדו להם ונלחמו בהם, עד שהתנחלו והפכו לבני בית במגזר החרדי.
או שמא פה הוגדשה הסאה וערוץ הפרסום הזה לעולם לא יהפוך להיות חלק אינטגרלי מהמגזר שלנו, כי זה נוגד כל מה שנודפת ממנו חרדיות.
או שגבולות החרדיות מזמן אלסטיים ואיש תחת גפנו ותחת חרדיותו וזה בסדר?
אני יודעת שזה לא ליל הסדר, אבל קשה לא לנסות להבין אסטרטגית לאן כל זה הולך. מצד המפרסמים, האם נכון לי להשתמש בכלי הזה או לא? האם אפסיד לקוחות כי הצרכן לא טיפש ורוצה שיכבדו אותו, או שמה שמעניין זה כמה לידים, תהיה לי כאן שורה תחתונה?
ומצד הצרכנים, האם בגלל שמוצר צריכה שווק לי באופן פחות רצוי, או פרובוקטיבי או מחק את המיותר, בגלל זה לא נקנה? האם יש לנו כוח כצרכנים ל'וותר', כי אופן ההגשה לא סטרילי?
זהו. חשבו על השאלות האלה, רגע לפני שאנחנו שופטים, מתלהמים, מתעצבנים. כי בסוף אם אתם כאן קוראים אותי ומהנהנים בראש, משמע אתם חלק מזה במודע או שלא במודע וביד שלנו לשנות את זה או לזרום עם זה ולהבין שנכון, סבתא בישלה דייסה, אבל פעם והיום היא דוחפת לסיר אינסטנט, כי למה ללכלך את המטבח?!
