מספרת ג'וני ויולה, אם לאחד התינוקות בראיון לערוץ הטלויזיה הגרמני: "התינוק החל ללכת ולהתפתח, ולא היו כלל בעיות קודמות. הוא זחל על 4 בתחילה במשך חודשיים, ואחר כך מכשהגיע לשלב ההליכה. אחרי כמה פעמים , בהם היו גן נפילות ומעידות, כמו שכל ילד חווה, הוא פשוט הפסיק לנסות לעמוד עוד פעם"
תום קרידבר, פסיכולוג ילדים ידוע מקליפורניה שהיה עד לתופעה כותב: מבדיקה שערכתי בכמה מהמקרים, התברר שהגורם לעצירת התפתחות התינוקות, הוא שמרגע שהתינוקות הרגישו שלא מספיק יציב להם ללכת, הם נפלו אחרי כמה צעדים, אחז אותם ייאוש - שמנע מהם להמשיך ללכת"..
עד כאן הנתונים, לתופעה המדאיגה הזו..
נשמע לכן הזוי?
זהו, שלא ממש. בראש השנה כולנו היינו בבית הכנסת, התפללנו בדבקות, חזרנו בתשובה, ומרגע זה עלינו להאמין שנולדנו מחדש. כמו תינוק שנולד עכשיו ומתחיל ללכת. כן, ממש כמו תינוק. צעד אחד כן, ונופל, ועוד פעם, שלושה צעדים - ונופל. הכל בדרך לידיים הפרוסות של אבא.
רק מה קורה לנו?
שאנחנו מתייאשות. מצפות מעצמינו ישר לרוץ לידיים של אבא. וברגע שנופלות, לא מוכנות להכיל את זה שזה תהליך, שלא לומדים לרוץ בבת אחת...
אבא מחכה לנו עם ידיים פרוסות, אבל בואי אחות, לא נישכח שדווקא בשלב שהתינוק נופל וקם. ועוד פעם נופל, ועוד פעם קם- אבא ואמא מוחאים לו כפיים...
]]>
