"הבנתי שהכישרון שטמון בתוכי הוא גם טמון בתוך הרבה נשים אחרות. ההבדל הוא שלא היתה להן את האפשרות לפתח אותו" אומרת לנו סוניה. נשים רבות נמשכות לתחום המשחק, סוניה מוסיפה: "המשיכה לתחום המשחק, היא בעצם גורמת לנשים לבטא את עצמן באופן מקצועי, לחוש את הבמה, את הקשר לדמויות שונות, לתת פתח לדמיון שלהן, ולהפוך את הדמיון למציאות".
כשאלתי את סוניה: מה ההבדל בין דימיון למציאות במשחק? היא ענתה: "חוט דק מפריד בין הדמיון למציאות. חוט דק מפריד בין האשליה, האילוזיה, הפנטזיה לחיים וגם בין הרגשות האמיתיים לדמות הלא ריאלית".
פניתי שוב לאחת התלמידות ושאלתי אותה: מה חיפשת כשבאת ללמוד משחק? "מגיל ארבע אני זוכרת את עצמי מציגה, עושה דברים שקשורים למשחק ובתוך בוגרת רציתי להתחבר לרצון, לאהבה הזאת, פשוט להוציא אותה אל הפועל".
האם לימודי המשחק אצל סוניה ענו לדרישות שלך? "מעל ומעבר" עונה רחלי, "זה מקום עם הרבה נשמה ברמה מקצועית ואיכותית, לא חובבנית . סוניה שחקנית ובמאית בחסד עליון וכשהיא מעבירה לתלמידות את השיעורים היא לא מתפשרת על איכות".
הרגשת שחל בך שינוי מאז שהתחלת לשחק? "בהחלט, שינוי גדול, אני קוראת לסוניה התרופה שלי" היא צוחקת ואומרת "השיעורים שלה שינו בי את היכולת להביע דברים, לא לחשוש, לא לפחד מול קהל, הוסיפו לי ביטחון עצמי. זה עזר לי לעבור תהליכים פנימיים. המשחק אפשר לי לשחרר רגשות שהיו עצורים בתוכי. למדתי שלמרות שאני לא אומרת מילה על הבמה, אני נוכחת".
ההתלהבות בדבריה של רחלי סיקרנה אותי להמשיך ולהקשיב לדבריה, מה כל-כך מלהיב בלשחק משחק על במה? "את 'מנכיחה' את עצמך מול הקהל ומשדרת זאת החוצה, גם מבלי לזוז ובלי לדבר מילה, רק את מול קהל על במה אחת.
השפעת שיעורי המשחק מורגשת בבית, בעבודה ובכל מקום. בבית מול הבעל והילדים, בעבודה מול העובדים זה בעצם ההתחברות העמוקה למה שאוהבים למה שאוהבים עובדת 'כהד חוזר' בכל מקום איתו את נפגשת.
גם נורית תלמידה נוספת של סוניה מוסיפה: המקום הזה של: "תיכנסי פנימה אל עצמך, מתוך העבודה של המשחק" – זו שפה ייחודית שפיתחה סוניה, ללכת פנימה - להתחבר לעצמי דרך המשחק, הבימוי, בצניעות ובאמונה הוא מה שדיבר אלי. להיות צמודים לאמת שלנו, דרך המציאות ואז לשחק את החיים עצמם..
]]>