רצים לכותל מתכוננים חטאנו לפניך מכל מקום צועקים. ואני? ראש השנה? אז הבה נתחדש בשמלה חדשה, איפה יש מכירה והיכן הסייל הבא?אבל שוב בא הלילה וקול קטן צועק לי אלול! תתעוררי ילדה לא יחזור עוד אחד כזה השנה..
עוד יום עובר ועוד יום וכבר עברה לה המחצית, ועדיין לב האבן בקרבי והראש רק בשטויות. עד שזה בא ממקום לא צפוי בכלל, אדל האחות הקטנה מתקשרת ואומרת: "אני מבקשת סליחה אם פגעתי או עשיתי לך משהו רע, אם לקחתי התחצפתי או שהתנהגתי לא כשורה. את סולחת אחות יקרה?"
ואז.. החלו הדמעות לזלוג כמו מים, הקטנה הזו עוררה את לב האבן שבקרבי והמיסה אותו, עמדתי בחלון ביתי ואמרתי :"ריבונו של עולם, אתה נותן לי הכל ואני אותך שוכחת, אתה מחייה אותי, משמח אותי שומר עלי, ונותן לי ברכה הצלחה ונחת, אז למה אני כפויית טובה לפניך אלוקי?
הרי יודעת שהכל ממך לבד! ויודעת שלפעמים שכחתי להודות ועשיתי נגד רצונך בהמון המון בחינות, אבל רגע, אולי עצם זה שאני כל-כך רוצה שתסלח אבל לא יודעת איך לבקש.. אולי עצם זה שאני מנסה ומנסה מראה שלא צריך להתייאש? שאולי הסליחה הפשוטה הזו זה בעצם מה שאתה מחפש?
אני יודעת שטעיתי ולא רוצה לטעות עוד אלוקי, אבל באותה מידה יודעת שאטעה עוד המון המון בחיי, אבל אני יודעת שאתה אבא שלי שם למעלה שמקשיב ושומע, ויודע כמה קשה אפילו הסליחה הקטנה הזו.. רק אתה יודע".
אז כן.. אלול-אלול, הוא עוד שניה נעלם, אבל את עדיין לא ממש מוכנה.. אבל מה לעשות שאבא שלנו הוא כלכך רחמן? ואין אחד שידמה לו?
]]>
