יהודי אני, הוא אמר לרב. נולד לי בן. בקשתי אליך הרב, שתבוא לביתי ותמול אותו. אינני יכול לעשות זאת בפרהסיה, כיוון שכל פרנסתי תקופח, מה גם שחושש אני שהנוצרים האדוקים בעיר יהרגוני. רבי חיים נענע לבקשתו בשמחה ובמעמד מצומצם בן שלושה אנשים, נערכה הברית. לאחר הברית שאלו הרב: הגד נא, לאחר שכה התרחקת מהיהדות, ואינך מתכוון אף לחזור אליה, למה אתה בכל זאת מתעקש לערוך ברית לבינך בסיכון שהוא כה גדול עבורך?
המומר ענה: יודע אני, רבי, שהתרחקתי יותר מדאי ממקור מחצבתי. לפעמים, אכן ליבי דווי עלי, אולם, לפי מצבי, אינני יודע אם בכלל יכול אני לחזור בתשובה. בשלב זה פרץ 'מרק' בבכי: חושבני, שבעקבות מצבי, בני יהיה רחוק עוד יותר ממני מהיהדות, שכן אני לכל הפחות גדלתי בבית של יהודים שומרי מצוות.. בני, כבר לא יכיר שום סממן של יהדות..
בכל זאת, הרי יתכן שבני זה, לכשיגדל, יזדמן שיכיר חיי יהודים ויהדות, ואולי יתעורר בו הניצוץ וירצה להיות יהודי. אינני רוצה לחסום בעדו את הדרך לשוב לצור מחצבתו, ע"כ התאמצתי בכל כוחי למולו, כדי שתהיה הדרך פתוחה בפניו, ויוכל בקלות לשוב, באם ירצה..
להבדיל אלף אלפי הבדלות...
ישנו מסר מעניין ואקטואלי ביותר עבורנו, אנו הזכים והטהורים לעומת אורח חייו ודרך חינוכו המבחיל של מרק המומר. אז לאחר שהדגשנו 'להבדיל אלף אלפי הבדלות', נתייחס דווקא לחלק מסירות הנפש הנפלאה של מרק, הסיכון שהוא לקח, למען עתיד בנו.
אכן, כל אחד ואחת מאיתנו, מחליט על רמת 'מודרניות' שונה. אכן, בדר"כ, כך גם היינו רוצים לראות את ילדינו – שהרי זו הדרך בה בחרנו לגדל משפחה לאור ניסיון חיינו. הרי ברור שהיינו רוצים עבור עצמנו ועבור משפחתנו את הטוב ביותר. אז גם אם אנו מעדיפים שילדינו יפצחו בקריירה כזו או אחרת ולאו דווקא יקדישו את חייהם לתורה, חשוב וקריטי שנדע מהו האינטרס האישי שלנו פה!
אומרים חז"ל, כשאנו כאן, בעודנו בעולם הזה, אנו אלו המגדלים את ילדינו. אמנם, לאחר פטירתנו, ילדינו, הם המגדלים אותנו. איך בדיוק? זה יותר מפשוט: כל עוד מילה של תורה או מצווה שהם וכל יוצאי חלציהם לדורותיהם, לומדים או עושים בזכות החינוך והדרבון והדחיפה שלנו, אותם, הרי שזה מעלה אותנו שם מעלה מעלה ללא תקרה כזו או אחרת. פשוט, זכותם מגינה עלינו, מקפיצה אותנו, ללא גבול ומידה. (בגלל זה ברה"ש נפתחים אף ספרי מתים).
אז גם אם בחרנו, בכייף שלנו, לחיות חיי פתיחות ומודרניות ולא משנה באיזו רמה.. אותם, את הילדים, פשוט, 'לא משתלם' לחנך כך.. פשוט, כדאי ועדיף שהם יתחנכו במקומות המחנכים לאהבת תורה. הרווח פה הוא 'נטו' שלנו. 'אגוצנטריות..' זו לא מילה גסה.
גם להם מגיע זכות 'בחירה..'
גם כשאנו בחרנו ברמת המודרניות הנוחה לנו, זה היה מתוך בסיס יהודי מוצק יותר עליו גדלנו. הבסיס שלהם – לא באשמתנו הרבה פחות חזק. הפתיחות שלהם, תהיה הרבה יותר 'פתוחה' משלנו. לא יעזור כמה שננסה לתת להם גבולות. איננו מגדלים אותם באקווריום.. יש להם חברים ממשפחות בעלות רמות מודרניות שונה ויש פה 'הפריה הדדית..'
רק אם הם ילמדו במקומות בהם יש עוד את הרבנים או המורות, שכאשר הם מדברים על היהדות, ניצת להם זיק מחשמל בעיניים, זיק המקרין ללבבם העדין והטהור את האושר שביהדות הצרופה – רק כך הם יוכלו להחליט מתוך שיקול דעת עצמאי, כמה מודרניות הם רוצים. לולי חינוך לאהבת תורה, הם לא יכירו בכלל את סוג היופי התורני הזה שקיים, כי הם לא חוו את זה במשך תקופה מחייהם.
באם אנו אוהבים 'השקעות גדולות ותשואות גבוהות', הא לנו נדל"ן בעל תשואה המאמירה לנצח. זהו פק"מ מבטיח שבו אין שום סיכון לכסף ולזמן שהשקענו.
]]>
