אולי שכחנו לחמול ולא לשפוט, לחלוק ולאהוב ולהבין שכל אחד מאיתנו הוא יהודי בדרגה כזו או אחרת, אני יושבת ומייחלת שהיום אפילו בציבור החרדי שכבר עושים סרטים, יעשו סרטים מרגשים מסוג כזה עם כל כך הרבה תום ותמימות, ובצעד חריג
החלטתי להראות לבנותי את הסדרה הקסומה שמחכות כל יום לשעת ערב בו לפני השינה נתקרבל מתחת לשמיכה ונהנה משעור של חסידות לא על רגל אחת, אבל עם הרבה אהבה.
בתקווה שהחברה הישראלית תחזור למצוא את המשותף שבה בפרט בנושא התרבותי, שאמור לחבר ולא להפריד, כך שבנתיים אני מתנחמת מלהביט על הקשת והענן ולא, לא אלו שבשמים.
]]>