האם את רוצה כסף?

בכל ערב חג מדהימה אותי מחדש התופעה ההיסטרית של המוני הישראלים שעוזבים את הארץ. עד שהסביר לי אחד ממביני דבר שהישראלים מתלוננים שקשה לגמור את החודש בישראל , לכן הם גומרים אותו בחו"ל * אבל אם את לא נמנית על היורדים מהארץ, אלא כמוני אחת שנשאר לה 'הרבה חודש בסוף הכסף', דעי שאנחנו לא לבד! (תרבות)

|
1
| כיכר השבת |
התור לכסף מקיף את כל כדור הארץ ואולי יותר מפעם אחת. אז אם את כמוני שונאת לעמוד ולהמתין בתורות ארוכים בואי ונלמד איך אפשר לעקוף את התור ולהישאר בחיים. או יותר נכון ,להתחיל לחיות! בלי התיפיפות נפש, כולנו רוצים כסף. רעבים לו, מה רעבים? מורעבים...כאילו, גם אם יש לנו לשובע לא נשבע כי לכסף תמיד נכספים עוד ועוד, יש לו מנה רוצה את כל המסעדה.

ומכאן שמו, נכסוף נכספתי עד דלא ידע בין טוב לרע! אין גבול למה שאדם מסוגל לעשות בשביל הכסוף הכסוף הזה. ועוד נעמוד על כך בהמשך. אבל למה כך הם פני הדברים? מנין הדחף הזה? ובכן הרצון העז הזה מקורו לא פחות ולא יותר אלא מעבודה זרה! הגזמתי? ממש לא, קראו את השורות הבאות ותווכחו בדבר מדהים.

מסופר בגמרא בסנהדרין שהאמורא רב אשי אמר לתלמידיו בבית המדרש, מחר נדרוש על חברנו אחאב (מלך ישראל) בלילה נגלה המלך אחאב לרב אשי בחלום, ושאל אותו שאלה בהלכה מאיפה מתחילים לפרוס את כיכר הלחם? רב אשי לא ידע את התשובה ובקש מאחאב שילמד אותו ולמחרת הוא ילמד זאת לתלמידיו בבית המדרש בשמו של אחאב. ענה לו אחאב שאת כיכר הלחם מתחילים לפרוס מהמקום האפוי ביותר (ידעתן?) ואז אמר אחאב לרב אשי, שמעתי שכינית אותי היום "חברנו" מה אני חבר שלך? אפילו הלכה פשוטה אינך יודע! נכלם רב אשי והטיח באחאב: אם אתה כזה חכם בתורה איך זה שעבדת עבודה זרה?

ענה לו מלך ישראל, חייך שאילו היית שם היית מגביה שפת חלוקך לרוץ איתי לעבוד עבודה זרה שכח היצר היה כה חזק.
למחרת פתח רב אשי את השיעור בהלכה מרבנו אחאב, ממנו למד עד כמה הדחף של ע"ז היה בלתי נשלט. אתן שואלות מה זה קשור אלינו כל הע"ז פשטל? והרי אנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים עד שביטלו את יצר הרע של ע"ז, ומספרת הגמרא ביומא שיצא בדמות של אריה מאש מקדש הקדשים.

ובכן מביא לנו בעל התניא חידוש מבהיל, כשהרגו אנשי כנסת הגדולה את יצר ע"ז החליפוהו ביצר הרע של ממון, קולטות? ומאז כולנו מגביהים שפת חלוקנו ורצים אחר הממון. ממשיך בעל התניא ומסיים במילים קשות: "ומסופקני אם הרויחו", איום. האם יצר הרדיפה הבלתי נשלט אחר הממון, פחות גרוע? האם מרוץ העכברים הזה אחרי מותרות, עדיף? האם איננו עוברים על מאות איסורים בדרך להגשמת העושר?

עקרונית כולנו בגדול עובדי עבודה זרה ברודפנו אחר הכסף, ומה לא יעשה אדם בשביל לצבור עוד ועוד? לצערנו בדיוק כמו שדורות עברו הקריבו הכל למולך, כולל ילדיהם. גם היום יש אנשים שמוותרים על ילדים או מפספסים את גידולם כי כל רגע מזמנם מוקרב למולך הכסף. כמה אנשים מתערטלים ולא רק במלבושם אלא גם מערכיהם בשביל בצע כסף? והיריעה תקצר מהכיל.

ובכן איך נינצל מעברה חמורה זו שדינה יהרג ובל יעבור? הדרך היחידה לטהר ולהלבין את הרדיפה היא לקבוע מטרת על. לזכור בכל רגע נתון שהכסף אינו מטרה בפני עצמה, אלא אך ורק אמצעי לדבר נעלה ממנו לאין שיעור.

ומהו הדבר הזה? על כך בכתבה הבאה בעזרת השם.

]]>
תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית