מחסומים נפתחו, חומות הוסרו, התחלתי להרגיש משוחררת יותר, שמחה יותר, פירגונים הגיעו ועזרו לתהליך ולהרגשה הטובה. כשהלב נפתח גם האוזן שומעת, המח מתאזן, משתחרר.
עם זאת היו גם קשיים באכילה, קושי לשנות הרגלים של שנים, פתאום אי אפשר לאכול! האכילה חוץ מזה שהיא עריבה לחיך היא גם כלי להדחקה, מטאטאת מתחת לשטיח בעיות ומצבים לא נעימים, אך לא מטפלת לעומק ומשאירה את הבעיה בעינה... בהתחלה היה מוזר להתמודד עם כל דבר ב "full screen" אבל אז, החלו דברים להיפתר, לא להיתקע, להחליק - ההרגשה היתה נפלאה.
בהמשך, גיליתי שהאהבה העצמית שלי משתקפת דרך אחרים, בעצם ברגע שאהבתי את עצמי אנשים אהבו אותי, העריכו אותי ואפילו ברמה הפיזית הכי פשוטה - חייכו אלי. האהבה העצמית גרמה לי לקחת דברים יותר בקלות, יותר ב "fun" , לא להתעמק יותר מידי, לנסות להסתדר עם מה שיש, זה לא אומר שהכל יהיה מהמם, נפלא, הכי טוב.. אבל למה לא לזרום עם החיים? ואפילו לצחוק עליהם?
אז זהו, כעת בחיי "החדשים" אני משתדלת לצחוק ולהצחיק, להתבדח על המציאות ופחות לשנות אותה, להתפקע מצחוק על חיי היום יום ומה שהם מביאים איתם, מצאתי את עצמי מדברת עם נשים עכשיו תחשבו: מעודדת אותם, תומכת בהם, מיעצת להם, אבל לא!
זורמת איתם, צוחקת איתם, לא עושה מלימון לימונדה, משאירה את הלימון ומוסיפה לו קצת סוכר, זה החיים שלנו בואו נצחק מהם ועליהם.. ממליצה גם לכם לנסות, התחושה משחררת ומשוחררת, לא מתיפייפת אלא אמיתית ומבדרת.
שנה טובה ומתוקה, וגם שנה טובה ונחמדה מתקבלת בברכה..
]]>