ערב שבת בין הערביים, מחכים לעשירי ובינתיים מיודענו תופס לשיחה את הרב שיעלע: "אני רוצה שאשתי תתחיל ללכת למקוה" הוא מצהיר בעיניים נוצצות. תקווה ורצון עז מתלווים למבט זה ותפילה לבלתי יאומן שיכול להתרחש בקע משפתיו של הרב. בעז"ה גם זה יקרה!
השליחה, שספרדית זו לא שפת האם שלה, שמעה מבעלה השליח על רצונו העז של מיודענו וחלומו הגדול שיגיע הרגע בו אשתו תטבול במקוה טהרה. כעת חשה השליחה מצוקה ומועקה מוגברת על שאינה יכולה להביע את רחשי ליבה, הגיגיה, רעיונות היהדות והחסידות, הסברים ושכנועים באופן מוחלט ביותר בגלל קשיי השפה, כי הרי תקשורת כלי ראשון לקשר בין בני אדם, כך חשבה. שכחה לרגע שפעימות לב ואהבת אמת משנה גדרי טבע ומביאה קשר שאף הוא בכוחו לשנות החלטות ולהביא תוצאות. ובכל זאת החליטה- אני יעשה הכל! כל שביכולתי שהאשה הזאת תטבול במקווה, ויהי מה!
שבת בצהריים. כבכל שבת מתקיים קידוש גדול בבית הכנסת בו יושבים לאמירת לחיים, וטעימת הטשונט הנצחי ששמו וריחו יצא מזמן מעבר לגדרות בתי השכונה. עגבניות ומלפפונים, חומוס וחצילים. עסוקה השליחה בסידור קעריות הסלטים בשורה ישרה תיכף יבואו לעזור לה להניח את כולם בשולחן הקידוש.
ואז היא נכנסה, יפה, גבוהה, נעימה וחייכנית. שמחתי מאוד לראות אותה והיא התנצלה שרק באה להשאיר את הילדים וללכת. בינתיים ראתה את עיסוקי ונשארה לעזור לי. בדיוק אותה שבת לא הגיעה שום אשה נוספת כך שיכולנו לדבר בנחת רק שתינו. הגענו לידי דיבור על מקום בשכונה שם מביאים בגדים לנזקקים, קומה מתחת למקום זה נמצא - המקוה.
"רבי, חשבתי בליבי, בבקשה תן לי את הכח, שים לי את המילים הנכונות והמדויקות, תדבר אתה במקומי " אמרתי לה, כן. זה המקום שפעם בחודש אני מגיעה אליו ושתינו חייכנו בהבנה. המילים זרמו, משפטים חוברו וסיפור שלם על נצחיות העם היהודי, והמצווה היחודית של האשה היהודיה נשזר בפניני משי צחורות ..היא חיבקה אותי חזק ואמרה לי:" רבקה, אם אני הולכת למקוה, תדעי שזה בזכותך". דמעות, רבי, כח של שליחה, כוחו של המשלח וסיעתא דישמיא..
עבר שבוע חלפו חודשיים אולי שלושה. אתמול בפעילות שנערכה בבית חב"ד היא ניגשה אליי, כולה נרגשת. " רבקה, החודש הזה אני הולכת לטבול במקווה". חיבקתי אותה בהתרגשות עצומה, דמעות של שמחה מילאו את עיני. והיא הוסיפה: זה נופל ביום ראשון הבא"
הסתכלתי עליה, עודדתי אותה הרעפתי עליה ברכות ומילים חמות על החלטתה הכבירה ואז נפל לי האסימון: "את מביאה לי את אחת ממתנות היומולדת הכי יפות שקיבלתי אי פעם, יום ראשון זהו יום הולדתי". שתי נשמות..האחת נשלחת לעודד לקרב להביא את רצון הרבי לידי מימוש. השנייה דואגת למתנת יום הולדת. מתנה שמוכיחה מעל לכל ספק, לא צריך שפה בשביל לפעול צריך הרבה אהבה, אהבת ישראל!
סיפורה של שליחת חב"ד בבואנוס איירס ארגנטינה
]]>
