וכאן ראשית הבעיה, מפני שבית המקדש שלא נבנה באותו דור כאילו חרב באותו דור, וזו לא סיסמא או קלישאה, זו המציאות. לכולנו יש יד בדבר לכל אחד מאיתנו יש סיבה מדוע הוא לא מדבר עם אדם מסוים, ומדוע הלשון הרע שלו זה לתועלת, ומדוע זלזול בקבוצה כזו או אחרת מותרת, ואלו שרואים את הדם הנשפך ושותקים,בשתיקתם את הרצח ממשיכים, מפני שקמצא ובר קמצא לאלו שטועים, קיים גם בנוסח 2015, על יהירות וזלזול, על נערים ונערות שנושרים מבתי ספר, בשל משפטים מזעזעים. כמו מספר אמירות אשר מזכירות לי משטרים אפלים, קיים גם בנוסח התרבות החרדית, הציונית והחילונית. לכולנו יד בדבר החורבן.
הלוואי והיינו יודעים לחבק את אותם נערות ונערים כמו שאנו יודעים לעשות זאת, כאשר מדובר במסע של להחזרת אותם אנשים בתשובה, מתי נדע להעניק את התשובות כשהשאלות נשאלות?
השנה אני אוסיף לשבת בגלות, אך אשתדל להשכיל ולגלות את הדרך אל הלב, ולהבין שהאני של האחר והאני שלי שייכים לאותה נשמה גדולה שנקראת בשם עם ישראל. מפני שעד שהגוף לא יבין שהוא יחידה אחת, היד לא תפסיק להכות את היד השניה.
בכל שנה בתשעה באב עומדים שני מלאכים מאחורי הדלת לאחד קוראים גאולה ולשני גלות, ובכל שנה אנו בוחרים להכניס את הגלות הביתה, רק חבל שאנו לא מבינים שברגע שהיא נכנסת היא לא יוצאת עד שנה הבאה. והמשיח נותר מאחורי דלת סגורה, בוכה וזועק, ואנו כחרשים לא מבינים או לא רוצים להבין שלגאולה לא רק מחכים את הגאולה מביאים.
בשביל לרצות גאולה זה לא מספיק צריך לזעוק ולרצות את מלכות ה׳ בעולם, לא כנסת בשלטון חרדי, אלא בית מקדש עם כוהנים ולווים, השאלה מה אנו באמת רוצים? והאם אנו מכינים כל אחד את הכלי הגשמי הפרטי כדי להכיל את השפע הרוחני, מיום ליום נעשה בירור גדול בין חושך לאור, בין טוב לרע, בין אמונה לכפירה, ובין חיים למוות.
אנו נמצאים בליבו של מרוץ, שולחים את השליחים האחרונים את אלו הרצים הכי הרבה דרך, וכל השליחים לפניהם מונחים על כתפם של השליחים האחרונים, מסע של דורות.
אני כותבת לאלו מכם שבאמת רוצים ושבאמת מתייסרים, בואו לא נישבר! לכל הבנות שעדיין יושבות בבית בשל עדתם וכל מני נערים ונערות שפוגעים בנפשם וגופם, לכל אלו שהתיאשו מהפורענות. למען אבות אבותינו שמסרו נפשם, ובתוך חשכת הגלות נזכה להיות אלו שמאירים ואת החושך דוחים.
מפני שבתוך הים הגדול קיים עולם מופלא, אך רק מי ששם חליפת צלילה מסוגל לראות את פלאי הבריאה, ומי שלא נחנק וטובע, וכזה עולמנו בלי אמונה אנו טובעים. אם נדע את ה׳ אלוקינו ונשיב אותו לליבנו נזכה להביא נחת לאבינו שבשמים כי כבר כמה ילדים טובים יש לו.. בואו לא נשכח ונראה את דויד המלך לנגד עינינו, את פינחס, ואת אמא רחל שקיבלה בזיונות ושתקה ורק לה ובזכות שתיקתה, ה' ענה.
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם- יְהוָה; ...
]]>
