מושג הדמוקרטיה הופך, בין רגע, לדיקטטורה! מה שמוכיח שבמדינתו אין משמעות למה שאומרים אלא למי שאומר אותם.
אחת מהדוגמאות למשפט שנאמר לעיל קיבל תגובות שונות. כאשר מירי רגב טענה שמציאות של הצפת הסודאנים המסתננים בישראל היא כדוגמת מחלת הסרטן שמתפתח בגוף שלנו.
ומנגד תוכנית שהושמעו בה ביטויים כמו "החרדים הם סרטן בגוף שלנו!" מיותר לספר איזו סערה התחוללה בגופי התקשורת במשך זמן רב כלפי השרה מירי רגב, בעוד שלגבי העיתונאית מיקי חיימוביץ בקושי היה איזה איזכור קטן.
חשוב לי לציין שכלפי דמויות אלו אני רוחשת הערכה רבה. והדוגמאות לעיל באות להוכיח את יחסן המפלה של גופי התקשורת שמגיבים בשונה כלפי אותה אמירה, רק בשל מי שאמרה, וגרוע מכך את היחס המפלה והגזעני שכביכול משתמע מכך, גם אם אני טועה באבחנתי, עם תחושות לא מתווכחים.
ומכאן אפשר להסיק שלפי שיטת השמאל הרדיקלי, שאם טקסט של מחבל רוצח ששחט בן-אדם, ראוי לעלות על במה ולהיקרא הצגה בשם האומנות; אזי גם רצח רבין הוא אומנות?
אם כן, בשלב זה, הייתי מציעה ליגאל עמיר להתחיל לכתוב טקסט להצגה! אני בטוחה שעודד קוטלר יהיה הראשון
לקנות כרטיס, אחרי הכל זו אומנות! וכן אפשר להמשיך בעוד דוגמאות, ובעוד טקסטים של כל מיני רוצחים למיניהם.
אבל למען הסבתא שלי, שברחה מהנאצים ימח״ש, אני לא אזכיר את שם הצורר, שעסק באומנות רוב חייו, כן, הוא היה אמן. אז למה באמת, בשם האומנות.. לא יתנו לו איזו פינה קטנה במוזיאון תל אביב?
אז זהו שכאן הטראומה נוגעת אישית לאנשי התרבות! אך בזמן שאחות החייל שנרצח עמדה ומיררה בבכי על הבמה, לא מעט אנשים החלו להשתעל בקול כדי להפריע לה! אותם אנשים שבאו לשמוע על שלושים מנדטים של בהמות מלחכות עשב, עמדו והריעו במחיאות כפיים סוערות. אך כלפי אותה האחות שכולה לא מצאו לנכון אותם האנשים להפגין כלפיה חמלה או רחמים!
כנראה מה שלא מוגדר כאומנות, הצגה או בדומה לו, לא מזוהה עם הצד השני של המפה לא מעורר את הצו המוסרי. במיוחד שיש כמה אנשים שההצגה שהם צופים בה הולכת להסתיים, שיש ציבור רחב במדינה שנמאס לו לראות ולשמוע במשך 67 שנים את אותה הצגה ואותה התרבות בשם האומנות!
]]>
