הגברים מנענעים - לולב, ומה האישה?
כל השנה - הבן הנושר מנענע אותך!
ובסוכות, הקב"ה מנענע אותך – באהבה!
הקב"ה מנענע ומרעיף עליך – המון אהבה!
החג מביא בכנפיו 21 תובנות משמחות – על הבן הנושר!
כ"א תחנות כח – "כה אמרה' – מנעי קולך מבכי" – זה הזמן לשמוח!
רק: בואי תאספי, זה – חג האסיף שלך! חג שמח!
21 מתנות חג לאמא האמיצה – שכל השנה מנוענעת!
# אמא - משולה לשכינה: השכינה הקדושה - יורדת לסוכה, לסוכך ולהגן עליך, שבי בסוכה, תשמחי, תרגישי את החום והאהבה, שהקב"ה ירעיף עליך, את היא: 'אם הבנים שמחה'...
זה הבן, שגידלת כל השנים – יחזור ויופיע!
כמו השכינה, שתופיע ותתגלה - בבנין בית המקדש במהרה... אמן!
# השפע יורד בזכות השארת השכינה – בזכות האישה: הזוהר הקדוש אומר שבחג - השכינה מורידה שפע רב, והוא משווה את השכינה - לאמא שמיינקת את בנה, ומשפיעה עליו את רוב טובה וחסדה.
# "הביאני המלך חדריו" - לחסות בצילו: אמא יקרה, הקב"ה מזמין אותך להיכנס לחדרו לסוכתו, הוא רוצה להראות לך, עד כמה את יקרה וחשובה לו!
והוא מסוכך עליך עם ענני הכבוד, ואת - בצילו חמדתי וישבתי!
# במוצאי יום כיפור – פותחים דף חדש: בסיום יום כיפור - נמחלים העוונות, ואהבתו הגדולה של הקב"ה, מאפשרת לכל אחד, לפתוח בשמחה דף חדש - "לך אכול בשמחה את לחמך".
תסייעי ותאפשרי לו, לפתוח דף חדש הוא רוצה, אבל – לא יכול לבד.
# בסוכות מרגישים - ו'ימינו תחבקני': עד יום הכיפורים התעוררה בנו היראה, בבחינת: "שמאלו תחת לראשי". אך, בחג הסוכות מתעוררת האהבה הגדולה בינינו לבין הקב"ה, וזה בבחינת: "וימינו תחבקני".
# הבן - יחזור מאהבה, כמו - התשובה של חג הסוכות:
ביום הכיפורים - התשובה מיראה, ולכן: הזדונות נהפכו - לשגגות.
בחג הסוכות, אנו שמחים וחוזרים לקב"ה - מאהבה, ולכן:
השגגות יהפכו – לזכויות!
האהבה הגדולה לקב"ה, שמרגישים בחג, גורמת:
שהסניגור הופך - למליץ יושר עבורנו, לפני כיסא הכבוד!
שנה ופירש, הייתה לו אפשרות בחירה, ועתה הוא - חוזר מאהבה!
אומר 'בעל התניא':
"הייתה נפשו בארץ ציה וצלמוות - היא הס"א" ועכשיו שחוזר:
"ולזאת - צמאה נפשו, ביתר עוז - מצימאון" תשובתו היא – מעומק הלב, ולכן: דרגתו גבוהה יותר מדרגת – צדיק!
כי הזדונות הופכים – לזכויות!
"במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד".
מי שחטא ועשה תשובה, מגיע לדרגה - גבוהה יותר!
הבן האובד - יחזור, וייתן לך את הזכויות הכי גדולות – לעולם הבא!
סבלנותך, תהפוך את כל העוונות – לזכויות עצומות!
# מה שכר החוזר מאהבה – לעתיד לבוא?
הייתה לו בחירה, והוא חזר מאהבה.
העושה מיראה – זכותו תלויה לדורותיו, להגן עליו אלף דור, ואילו:
העושה מאהבה - זכותו תלויה לדורותיו, להגן עליו - אלפיים דור. (סוטה, ל"א).
זכותך תעמוד לאלפיים דור, רק תתפללי ותקווי...
# "כמים פנים אל פנים": כמו שהקב"ה מראה את אהבתו אלינו בחג, כך, מתעוררת בלב כל אחד ואחד אהבה גדולה לקב"ה - "כמים פנים אל פנים" – וזאת השמחה הגדולה של חג הסוכות.
הקב"ה יאיר פניו אליך על שעמדת בניסיון לא קל - ששתקת והבלגת ואת התקווה - לא איבדת.
גם הבן יזכור תמיד את הארת פניך, ויאיר פניו - בגדול: "כמים פנים אל פנים", תזכרי שעוד יבואו ימים...
# עוד – תשאבי מים בששון: בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בסוכות שואבים את המים, ומנסכים על גבי המזבח – "ושאבתם מים בששון".
ששון ושמחה, יהיו – עוד יהיו מנת חלקך... ונסו יגון ואנחה...
# זוכרת שבראש השנה - השתמשנו במים?
בתשליך - זרקנו את כל העוונות למים, ובחג סוכות אנו – שואבים מים.
הקשר נפלא בין - מים למים!
בר"ה רובנו שבנו מיראה, זרקנו את החטאים – למים:
העוונות הפכו – לשגגות.
אבל, בחג הסוכות אנו שבים מאהבה, והזדונות יהפכו - לזכויות.
כמו שאנו מבקשים, לשאוב בששון - חזרה את המים, כי התשובה מאהבה הפכה אותם - לזכויות.
הבן – שחוזר מאהבה, יהפוך עבורך ועבורו - כל מים עכורים - לזכויות אלפיים דור!
# הבן שחזר דומה - לסכך: ממה הסכך עשוי? מפסולת, חז"ל אמרו, ש'הסכך נעשה מהפסולת של גורן ויקב' (סוכה י"ב).
העוונות נמשלו – לפסולת! והבן השליך אותם למים בר"ה!
אהבת ה' העצומה, הופכת בסוכות את הבן האובד:
למצרך הכי רצוי ויקר!
כל עם ישראל, 'מסוככים' את הסוכה – דווקא בפסולת זו!
הקב"ה מתפאר במי שחוזר אליו, כי דווקא הוא מפאר ומרומם את שמו, מהמקומות הכי נמוכים.
חשבת שהוא הפסולת? טעית! בגדול!
עליו נאמר: "ישראל אשר בך אתפאר"!
# השכינה הקדושה מסוככת על הבן: אומנם הבן חטא, אבל, עדיין "בנים אתם לה' אלוקיכם" בן נשאר בן – לעולם!
כמו שהיה בזמן בית המקדש, שהקריבו קורבן שבבוקר ובין הערביים, שכיפר על העוונות, כך הבן אעפ"י שחטא - ישראל הוא "בני בכורי ישראל".
# הבן היקיר – חוזר ויכופר לו: הבן חזר לחסות בצל השכינה, שמביאה לעם ישראל הארה והשגות גבוהות, שמחה וקדושה לכל ימי החג, וכמו 'אמא' מסוככת עלינו.
כך, הבן יקיר – מאימו ישאב הארה וכח, להתרומם ולהתחיל הכל מחדש, ועליך – תחול הברכה!
# שמחת בית השואבה התקיימה, דווקא - בעזרת הנשים!
השמחה בזמן - שמחת בית השואבה, הייתה - מרקיעת שחקים.
הארת השכינה הייתה - במלוא העוצמה, כל מי שהגיע לשמוח, זכה להשגות גדולות, ונפתחו לפניו - שערי רוח הקודש. ומכאן למדים:
שרוח הקודש שורה רק - מתוך שמחה.
אל תשביתי את שמחתך, תתפללי ותבקשי, השמחה – תחזור לביתך! והשכינה עוד - תשרה בביתך!
# ביום חתונתו ביום - שמחת ליבו וליבך: בניין בית המקדש נקרא:
"ביום שמחת לבו" (תענית כו'). בזמן שבית המקדש קיים, השרה הקב"ה את שכינתו למטה, בבחינת - המביא כלתו לביתו.
עוד תשמחי בחתונתו, ביום 'שמחת ליבו' וליבך, אל – תאבדי תקווה!
# ה'יחוד' בזמן הישיבה בסוכה: אומר הזוהר הקדוש, שהישיבה בסוכה מביאה ל'יחוד': "ישראל, קודשא בריך הוא ושכינתא – חד הוא".
שמי שיושב בסוכה - הקב"ה מסוכך עליו בעולם הבא, באור סוכת שלום של - מידת הבינה.
וידוע, שאת האישה - התברכת בבינה יתרה, ואת זו:
שמנסכת את המים על מזבח ביתך...
# מצות ניסוך המים היא דווקא - בעזרת נשים: המים מרמזים על אהבה. על האהבה הגדולה של הקב"ה - אליך, שאינך נוטשת את ספינתך הסוערת בלב ים ובליבך הסוער, ועל אהבתך - לבן היקיר, שעוד מעט יחזור אליך!
# שמחת ניסוך המים – שמחה פורצת גדר: כמו שבזמן שמחת בית השואבה, ניסוך המים ביטא את האהבה הגדולה של הקב"ה לבניו, שנשפכת ומשתפכת, כך, הקב"ה מראה לך את אהבתו, ושהוא - תמיד איתך, ולעולם לא עזב ויעזוב אותך.
שמחת בית השואבה, הייתה – פורצת גדר!
כך תהיה גם שמחתך, ושלא: תאבד - תקוותך!
# יש הבטחה - "ושבו בנים לגבולם": כמו שהקב"ה יגאל אותנו בקרוב, ויקבץ את עם ישראל מארבע כנפות תבל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" כך, אין יאוש! יש הבטחה - "ושבו בנים לגבולם".
# על שמחת בית השואבה אמרו:
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו"!
וימינו תחבקני... כך תהיה שמחתך, אמא יקרה!
אז, הכנסי ושבי בסוכה – זכר לענני הכבוד, ותחת ענני הכבוד!
תשמחי בחג, שיהיה לך - חג שמח!
ושמחה זו, תיתן לך כח – לכל השנה! אמן!