הקואליציה מתריעה על עוול שנעשה לילדי גרושים שהאב אינו משלם מזונות באופן ישיר או באמצעות הוצאה לפועל אלא באמצעות המוסד לביטוח לאומי. היום גם אם האב משלם מזונות למוסד לביטוח לאומי, הסכום שהוא חייב לשלם קטן ככל שהאם עובדת! (נכון שזו יכולה לתבוע את היתרה באמצאות הוצאה לפועל אבל דווקא מזה נמנעה). יתר על כן, מזונות נחשבים לקצבת קיום ולא כמו ברעיון המרכזי הבטחה של תשלום מזונות. חברת הכנסת, שהניחה הצעת חוק דומה לרעיון הקואליציה לתיקון חוק המזונות, מונתה לבדיקת הנושא.
היום מיקוד הוועדה היה בדיקת פתרונות חלופיים לחוק המזונות. לוועדה הוזמנו נציגי האוצר, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי וכן ארגונים חברתיים. הקואליציה התכוננה היטב להצגת הרעיון שלה, אשר מבוסס על הרצון בתיקון העוול: מזונות הם זכות של הילדים בלתי תלויים בהכנסות האם: מזונות אינם הבטחת הכנסה אלא הבטחת מזונות.
והנה נקודת המפנה לאחר עמל של 6 שנים שהחל עם קבוצת סינגור אם הבנים, המשיך עם שיתוף פעולה בין קבוצת סינגור ומרכז רקמן, והמשיך עם קואליציה של סינגור, רקמן ורוח נשית, אליהם חברו ארגונים נוספים מכל הארץ וכל המגזרים, ונשים חד הוריות מכל הזרמים.
ובכן הקואליציה התכוננה היטב: בתחילת הוועדה ד"ר גלית שאול מנכ"לית רקמן הקריאה את הפתרונות של ארגון ידיד, שלא יכל להגיע ולהציג אותם בעצמו. כל ההצעות בעלות זהה של 55 מיליון לשנה, ועל כן נדחו על הסף. בעצם אלו היו גרסאות של האידאל: מזונות מקסימאליים לאורך כל תקופת הזכאות עד גיל 18. האוצר והמדינה לא בכיוון להגדיל הוצאות אלא להיפך, בישראל מאז 1990 ובמיוחד מאז 2003 יש נסיגה של מדינת הרווחה. עו"ד קרן הורוביץ מרקמן הציגה את החלופה של הקואליציה. ההצעה מבקשת להיות מצד אחד עקרונית – הפרדה בין מזונות והבטחת הכנסה ומזונות ללא תלות בהכנסות האם.
באופן פרגמטי, ההצעה כוללת תקרת זכאות והגבלה של הזכאות במזונות דרך המוסד לביטוח לאומי לתקופה מוגבלת בזמן, לתקופה הקשה ביותר מיד לאחר פסק הדין ומשך 5-6 שנים. בתקופה הזו ההכנסות של יחידה החד הורית יורכבו מהכנסות האם ומפסק הדין למזונות או התקנות של המוסד לביטוח לאומי – הנמוך מן השניים. כך המשפחה תוכל להתארגן טוב יותר, המתחים קצת ירדו, עניינים ימצאו את מקומם החדש ואפשר לחסוך קריסה של משפחות רבות.
הרעיון יעלה תוספת של 22 מיליון לשנה במשך 5-6 שנים בלבד ובהמשך יהיה חיסכון למדינה. עם גיבוי תעסוקתי האמהות ישמרו עבודה וישתלבו בשוק העבודה. בינתיים הילדים יגדלו, הקטן יהיה כבר בכיתה א', הוצאות ביביסיטר ומעונות יקטנו בהרבה והאם תוכל לעבוד שעות רבות יותר או במשרה טובה יותר. מי שלא תצלח תוכל לחזור למערכת הבטחת הכנסה, או כמו היום או כמסלול הרגיל המחייב חתימה וקורס. אבל, רוצים וצריכים להשתלב נכון? מן השטח ומן הספרות המקצועית כאחד - השנים הראשונות הן הקריטיות.
ד"ר ניקול דהאן, שהחלה עם קבוצת הסינגור החלוצית של נשים חד הוריות חרדיות, כעת מרחיבה את השורות לפעילות מכל הארץ ומכל הזרמים. כך הגיעו לדבר בוועדה כמה נשים, (לא יודעת אם רוצות ששמן יופיעו).
א. אם חד הורית לשבעה ילדים, סיפרה שהאב אינו מכיר בילדים ואינו משלם מאומה. היות שעבדה לא קיבלה מזונות גם לא מן המוסד לביטוח לאומי. מרוב עבודה מאומצת בשתי ידיים במשך יממות כמעט שלמות למשך שנים רבות, הפכה בימים אלה לנכה. וכעת היא נופלת על המדינה, אך גם משפחתה עלולה כעת להתמוטט...
ח. הגיע מאשדוד במסירות נפש. לא הייתה בטוחה שתגיע מפני שעקב אלימות ביתית קשה מצד הבעל, היא ובנותיה הפכו לנכות פסיכולוגית, ומידי פעם מרוב עומס ומצוקה המערכת הפסיכולוגית קורסת. ובכן במאמצים מרובים, הצליחה לארגן את הבנות ולהגיע לוועדה ב9.00. תיארה כיצד יצאה מן המקלט לנשים נפגעות אלימות חסרת כול וכיצד אספה כמה רהיטים מן הרחוב והייתה צריכה בסכום זעום לזכור דירה ולהשתכר. כעת היא מנסה ללמוד משפטים ולקדם את חייה וזו של הילדות, ואכן מזונות היו מבטיחים אוכל לילדיה אך היום הם מקוזזים בשל קבצת הנכות.
א. מצפת הייתה צריכה לארגן סידור לילדים, להגיע לירושלים לילה קודם כדי להיות בזמן בכנסת. היא עשתה זאת מפני שכל כך סבלה גם היא מאלימות וכל כך התמודדה עד שקיבלה גט והתקדמה בלימודים ובכל זאת, כן תקופה של שש שנים מזונות מלאים ללא תלות בהכנסותיה היו מפחיתה מן המצוקה הרבה שחוו היא וילדיה בתקופה מאז הפרידה.
ד. הגיעה אף היא ממרחקים, משדרות. בעצם עברה מן הצפון אל הדרום לדיור הזול ביותר. אב ילדיה הוא בעל אזרחות זרה ועל כן אין מזונות מן המוסד לביטוח לאומי בעבורה (כך מאז 2003).
עוד דיברה א. מביתר והבציעה על התמודדות לגדל שבעה ילדים מבלי יכולת לעבוד, בכל צורה שהיא כדי לגדל את ההכנסה! מזונות בסיסיים מלאים לתקופה היו נותנים את הביטחון הבסיסי כדי לנסות להתקדם תעסוקתית ולהיות במקום שאפשר להסתדר גם בלעדיהם. בהיותה כשרונית, חרוצה ואופטימית סיכוייה היו טובים ובכל זאת כעת היא מוצאת את עצמה, לא צעירה, ועם "הלשון בחוץ". כיצד תשתלב לתוך שוק העבודה כאשר הקטנים תוך זמן קצר כבר יגיעו מעל גיל 18 ותפסק הזכאות. "עברתי הרבה ביזיונות" היא מספרת "למדתי לפשוט יד בצורה מקצועית כדי לחתן את ילדיי במקום לעסוק במקצוע מכובד" מסבירה במבוכה. לא הייתה לי ברירה. וודאי שכמה שנים היו מקדמות אותי והיום הייתי כבר במקום אחר.
חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי נרתם לקדם את הפתרון של הקואליציה: בוועדה הגיע במאמצים רבים למרות מעמסה של משימות כדי לציין את החשיבות בקידום פתרון ראוי כמו זה של הקואליציה. לדעתו, אין העול של אם חד הורית עם שני ילדים דומה לעול של אם חד הורית עם 10 ילדים וביקש לתת על כך את הדעת. חברת הכנסת מירב בן ארי אף היא חיזקה את הנקודה הזו. חבר הכנסת נשאר זמן רב בתוך הדיון בהקשבה איכפתית ורגישה לנשים אשר סיפרו את מצבן וחוויתן.
ד"ר ניקול דהאן הוסיפה כי אכן שתי אוכלוסיות מתקשות עוד יותר, משפחות שבהן הייתה אלימות ביתית ארוכת טווח ומשפחות עם ילדים רבים. התהליכים בשני סוגי המשפחות האלה ארוכים יותר עד לשיקום.
נציגים משני ארגונים נוספים דיברו: א. הקים עמותה של גברים חרדים גרושים "שוויוניים" והדגיש שאף הארגון "עמם אנוכי" מצדד בפתרון הקואליציה. אכן, מזונות הם חוב של האב כלפי ילדיו ואין לזה קשר עם הכנסות האם, וזו צריכה לעבוד וזה חשוב למשפחה בכללותה. רק מה, גם גברים עוברים משבר כלכלי ופסיכולוגי, ולו היו עוזרים להם להתמודד ולשאת בעול במתכונת החדשה של משפחה גרושה הם היו מסוגלים לשלם שנים רבות. גם חברו, נשואי בן יום אחד לנישואים שניים הגיע לדיון לתמוך בפתרון הקואליציה ובתת הוועדה.
ת. מעמותת באשר תלכי הודיעה ש"נמאס לה לשמוע משלמים ' מזונות לאם', כאילו הכסף הוא בעבורה – זהו החלק היחסי של הכנסות האב בעבור ילדיו, הכסף הזה שייך לילדים והוא בעבור הילדים". היא מספרת כי רבים רואים בה, גרושה עשירה, שהרי האב משלם מזונות לילדיו, יש לה דירה ורכב וגם עבודה. ובכל זאת "כל כך קשה, ההתמודדות כל כך מאתגרת", אז כ"כן" היא מדגישה", אני רואה חברות גרושות סביבי, ואני חווה חוויתי, שש שנים שזמן המינימום שאפשר בהבטחה של מזונות להשתקם טוב יותר". " הפתרון של הקואליציה הוא כיוון טוב כי הוא זול ויכול למנוע קריסה של משפחות, ובהחלט, שווה לנסותו כמה שנים ולעקוב אחר ההתפתחויות.
נציג משרד המשפטים, שי סומך, לראשונה הודיע כי הוא סובר שהפרדה בין שני החוקים, מזונות והבטחת הכנסה אפשרית משפטית וראויה. נציג המוסד לביטוח לאומי הודיע כי עד כה המוסד לביטוח לאומי ראה בחוק המזונות סוג של הבטחה של קיום מינימאלי. אם הגורמים האחרים, משפטים ואוצר, יציעו אחרת, הוא לא יתנגד למהלך, ולהפרדה בין החוקים. והרי המוסד לביטוח לאומי הוא בעצם זרוע מבצעת של המדינה. נציג משרד האוצר הביע אמפתיה לנשים אשר שיתפו את הוועדה במצוקותיהן: "אנחנו עובדים על מציאת פתרון" הודיע. "אני אמנם לא בטוח שהפתרון של הקואליציה אשר קיבל תמיכה בחדר הזה מייצג את העמדה של שאר החד הוריות" הסתייג מתוך חשש להתנגדויות לשינוי וטענות נגד.
ח"כ מירב בן ארי קבעה עובדה: תוך שלושה שבועות, המוסד לביטוח יכין נתונים, האוצר יעשה את בדיקות העלויות שלו, וכל הגורמים המקצועיים ישבו יחד בשולחן עגול מצומצם לבניית פתרון מקובל על כל הצדדים". אכן, יש מספרים וטבלאות אקסל, אבל יש גם סיפורי חיים בנפח ובתנועה, והניסיון המעשי שרכשו בקבוצת הסינגור במשך שש השנים האחרונות הוא חשוב כדי להבטיח ניתוח נכון של המספרים שבטבלה. החיים עמוקים ומורכבים יותר. הקואליציה תהיה שותפה פעילה בשולחן העגול המקצועי. נכון אין תקווה לפתרון המקסימלי אבל יש תקווה לתיקון העיוות ההיסטורי המקשר בין מזונות ובין הבטחת הכנסה ולהקלה בתקופה הראשונה והכי קשה. בוודאי תצטרך הקואליציה ופעילות הסנגור לפעול להסברה טובה, לפתרון אשר ישפר חיים של רבות ורבים.
כדי לתת קצת יותר הסבר למתעניין יותר: חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972 נועד להגן על מימוש זכותם של ילדים להורים גרושים לקבלת מזונות מההורה החייב בתשלומם ע"פ פסק דין. החוק קובע כי ילד זכאי לדמי מזונות מהביטוח הלאומי, אם הוא לא מקבלם מידי ההורה החייב בתשלום. המוסד לביטוח לאומי בשלב ראשון מקדים את התשלום ובהמשך פועל לגבות את הסכום מההורה שלא שילם את דמי המזונות. אולם, תקנות המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ג-1972, מתייחסות למזונות הילדים כאל הבטחת הכנסה של האם, במסלול רך יותר, שאינו מחייב אותה בחתימה מידי שבוע ופחות פולשני – ואמנם מבחינה כלכלית מאוד דומה: המזונות מקוזזים בהתאם להכנסות האם. שיעור הזכאות למזונות ילדים מביטוח לאומי תלוי בהכנסת ההורה שבמשמורתו נמצא הילד (לרוב – האם).
עד לא מזמן היה מדובר בכ-18,000 יחידות משפחתיות, וכ-36,000 ילדים המצויים בעוני. ואמנם המפסר יורד בשל חוסר משמעות החוק. אימוץ הפתרון המוצע יאפשר לאימהות להשתלב בשוק העבודה, לצבור זכויות סוציאליות לעצמן, להיות מועסקות במשרות עם שכר גבוה יותר וזאת מבלי לוותר על דמי המזונות החיוניים לילדיהן.
יש לזכור שכניסתן של אימהות חד הוריות שנמצאות כרגע מחוץ לשוק העבודה, למעגל המועסקים תפיק תועלת למשק כולו!
]]>
