יעל בגבורתה אירחה את סיסרא שנס על נפשו בעקבות כשלון נחרץ, עקב תרגיל מלחמתי מבריק של ברק בן אבינועם שר הצבא בזמנו, שגרר את אנשי הצבא עליהם פיקד סיסרא הישר אל אזור ביצה שם שקעו ונפלו שדודים הישר לידי הצבא המנצח. יעל קבלה את סיסרא, השקתה אותו חלב טרי, הציעה לו לישון, ובשנתו תקעה יתד ברקתו.
הסיפור המקביל לסיפור גבורתה של יעל שכמעט חוזר על עצמו ודומה במרכיביו לסיפורה של יעל הוא סיפור גבורתה של יהודית על הלופורנס, אמנם הזמנים והנסיבות שונים במעשה עצמו, אך דרך הפעולה דומה ואף חוזרת על עצמה ומתורגמת שוב להכרעה משמעותית שכבר כמעט אמרו נואש למעשה גבורה נשית.
סיפורה של יהודית מוזכר במדרש לעומת סיפורה של יעל המוזכר בתנ"ך. אך 'הגבורה הנשית' מחברת בין הסיפורים השונים דומים הללו, ואף יוצרת לעיתים בלבול בין שמות הנשים הגיבורות. על אף היתרון הנשי לעשות מספר פעולות בו זמנית, לקפץ ממאה אחת למאה הבאה או חזור למאה הקודמת שלא ניתן טכנית למעשה, אבל כנראה שלמהות הנשית אין זמן - ודמויותיהן של שתי הנשים הגיבורות שעשו מעשה דומה משתלבות האחת בשניה, ייתכן וזו הסיבה למיזוג בינהן.
סיפורה של יהודית בדיוק מתרחש בזמן תקופתנו 'זמן חנוכה' - נס פח השמן, גבורת החשמונאים, מאכלים מטוגנים. ומעטים יודעים מהי הסיבה גם 'למאכלי חלב' הנהוגים בחג הזה - יהודית היא מקור הסיבה לכך, נצחונה המלא על הלופורנס בעזרת מאכלי החלב, השריש את המנהג כמעט כמו שמן מטוגן, וסופגניות עתירות בשמן הנחשבות בעיקר לסגולת קלוריות מבוססת.
אז מה באמת קרה שם? הלופורנס שר צבאו של נבוכדנצר טרם הגיע לירושלים, יהודי העיר פחדו כי בהגיעו יטמא את המקדש ובשיתוף פעולה עם ערי הצפון הטילו עליו מעצר עוד לפני הגעתו לעיר. הלופורנס בתגובה שם מצור על העיר 'בתוליה' הממוקמת בצפון השומרון. העיר הנתונה תחת מצור, אין מים, אין נכנס ואין בא. מועצת העיר התכנסה והוחלט כי באם לא יתחרש נס תוך חמישה ימים הם יכנעו. ואכן באמונתם הנס ארע, יהודית היתה השליחה להכריע את המערכה.
יהודית היתה בת למשפחת כהנים, אלמנה, עשירה ויפת תואר. החליטה להציל את עמה היושב במצור. היא הגיעה למחנה הלופורנס ובקשה להפגש עימו, ביופיה הצליחה לכבוש את אנשי הצבא והם הכניסו אותה למצביא הגדול הלופורנס.
יהודית הצליחה במשימה הראשונה, הלופורנס איפשר לה להסתובב חופשי במחנה, ואף ארגן משתה על מנת לכבוש את ליבה, יהודית שנמצאת בעיצומו של מהלך, היטיבה להאכיל את הלופורנס במאכלי חלב וגבינה ואף השקתה אותו יין. כאשר הוא נרדם, כרתה יהודית את ראשו ארזה אותו בתרמילה ושבה העירה. כאשר החיילים שמעו על מותו בהלה אחזתם ובעצם מעשה זה הכריעה יהודית את המצור, אנשי בתוליה הכריזו על ניצחון. והמלחמה על ירושלים נמנעה.
תקופות שונות, נתונים שונים ופעולות דומות. זהו סיפור גבורתן של נשים אמיצות שהחליטו כי הן ינצחו למרות הכל את האוייב והביאו ניצחון גדול לעם ישראל.
]]>
