עוד מאז שהייתי ילדה בבית יעקב דרך החיים, כשהיית באה לבקרינו, תמיד עם חיוך מאיר ודיבור עדין ומלטף, עשית כלכך הרבה אך מעולם לא התפארת בזה. כן כן, אני יודעת הרבה.. גם מה שלא כל אחד יודע. על העזרה שלך בסתר הדאגה שלך גם לקטן והחלש, היית מצליחה לדאוג להכל, ואלפי בנות יכולות להיקרא הבנות שלך.
גם עכשיו, כשהמחלוקת לא משה מאיתנו ומקבוצה שגדלה כאחד הפכנו לקבוצות קבוצות. קפצנו בחבל אחד, בנותייך, אנחנו, וגם בנותן של אלו העסוקים במחלוקת ברומו של מר״ן. אבל את? כביכול אותך זה כלל לא מעניין, את מאחור מחזקת ותומכת, תמיד עם חיוך קטן ונפש ענקית וכוחות ללא גבולות שהשם נתן בך.
ואני רוצה להגיד לך תודה קטנה, שיושבת בי כבר כמעט 10 שנה. זה היה עוד בזמן הסמינרים כשכולן רצות בלחץ לכל כיוון מחפשות את מקומן לשנת הלימודים החדשה, ואני..כילדונת קצת היפראקטיבית עם המון ברדק חיפשתי את המקום שמתאים לי.. בלי להתפשר ביראת שמים, הייתי אחת הראשונות שהתקבלו לסמינר ידוע בזמנו של אחת מנשות התקשורת הגדולות. התלהבתי כלכך שאפשר להירגע ולהינות מחופשת יציאת היסודי ולהפוך לגדולה.
אך לפתע.. שבוע לפני שנת הלימודים החליטו שאינני מתאימה למסגרת, משמועות, רק שמועות שבסוף נתפסו כחסרי בסיס ומציאות, אבל בלי לברר או לחשוב פעמיים, מצאתי את עצמי בחוץ ללא מסגרת מנסה להבין את המזכירה מדוע החליטו ״מלמעלה״ להעיפני. כבר שנת הלימודים הייתה בפתח ואני נותרתי לבד בלי מקום ללמוד. מיואשת, אולי באמת אני רעה ולא טובה, אולי באמת עשיתי משהו רע, כולם כבר סגרו את הדלתות מקום אין בנימצא, וכשכולן כבר מסדרות בתיק את המערכת, אני עדיין לא יודעת איזו תלבושת אחידה אלבש, לאן אצעד?
ואת, שמעת שיש אחת שבבית יושבת, כמו משמיים את בכבודך התקשרת לביתי וביקשת שאבוא ללמוד בסמינרכם, האמנת בי, בלי בחינות בלי קשרים,פשוט האמנת בי, וזה מה שהייתי צריכה שניה לפני הייאוש, ושתדעי לך.. שבזכותך עכשיו בזכות האמונה הזו אני עדיין חרדית לדבר השם שלא הצליחו להזיז אותה מהתלם. הבנת שהילדה בפנים היא ילדה טובה שהתבלבלה עם החברה הלא נכונה.
ואת, זו שהתקשרת (לא המזכירה) ואמרת בואי את מתאימה.. יש מקום גם לך. ובמקום להיכנס לגיל הטיפש עשרה ורק לרדת למטה,את עם שלוש מילים הרמת אותי רק למעלה, ולא.. אפאחד לא ידע על זה וזה לא התפרסם בשום מקום,
תמיד התחבאת מהכבוד ומפרסום הכל בשקט בשקט בינך לבורא יתברך.
אמנם בסוף לא יצא שאלמד בסמינרכם, אבל נתת בי תקווה וכוחות להילחם. ומצאתי את עצמי במסגרת מכובדת, כשאני מסתכלת לאחור.. לולא לא הייתי עפה מאותו סמינר, ומהמסגרת הזו שרציתי כלכך עם ה״חברות״ האלו, כל קשר אלי ולחרדית לא היה קיים, אז תודה לך אשת חייל, תודה מכל הלב, תמשיכי להיות חזקה שמחזיקה מפלגה שלמה משפחה לתפארת בנים, בנות, נכדים, נכדות ותלמידות לתפארת בית יעקב, המשיכי בדרכך הצנועה והיפה, אפילו שזה נראה שאפאחד לא מעריך.
אל תיהי מאותן ״נשים משפיעות״ שמחפשות להראות את חכמתן ותרומתן בכמה שיותר פומבי לעם ישראל, כי כמוני יש עוד מאות שמסתכלות עלייך ושואפות להיות נשות חייל כמוך. נחבאות לכלים, אבל עושות הכי הרבה, שקופה במעשייך, אבל עושה כלכך הרבה ומשאירה חותם שאינו שקוף חותם לשנים ואפילו לדורות, אינני שקופה לא ש"סניקית ולא גימלית, לא שמתי ידי בבחירות הפעם כי אינני בעד מחלוקת.
אבל עוד לפני התוצאות כבר ידעתי שדרעי עולה למעלה ושהגלגל הסתובב לו. כש״הם״ ניסו להוריד אותי למטה, את זו, גברת דרעי.. שהעלת אותי מעלה מעלה. חזקי ואימצי והמשיכי בדרכך יקרה, ממני תלמידה מעריכה. שסוגרת מעגל היום אחרי כמעט 10 שנה.
]]>
