כיכר השבת

חג הבנות: נשים, זה החודש שלכן

כסלו בפתח והראש שלי נודד במחשבות מוכרות על הפן הנשי של ראש החודש ושל החג הקרב ובא. ראש חודש היה מעודו יום חג לנשים, הן בטלו בו מעבודות תפירה, רקמה, כביסה וכו' ונהגו ללבוש בגדים חגיגיים בעת צאתן לרחובות העיר * שירה מילר על נשים וראשי חודשים (דעות)

|
1
| כיכר השבת |
את המקור ליום חג זה ניתן למצוא בספר מלכים ב'. מסופר שם על אחותה של אבישג השונמית אשר בנה היחיד מת והיא רוצה לצאת אל אלישע. בעלה פונה אליה ואומר לה "מדוע הולכת את אליו היום, לא חודש ולא שבת". בימי הנביאים ימי ראש השנה היו נחשבים כימי חג ובהם עלו אל הנביאים. וכבר ידוע הסברו של הבן איש חי שנשים זכו בימי ראש החודש כחג, שכן הן לא לקחו חלק בחטא העגל וכן מכיון שהן הזדרזו לתרום את תכשיטיהן לבניית המשכן.

אין המון חגים שנשים מחוייבות במצוות שלהם והפטור שלהן הוא "מצוות שהזמן גרמן". להוציא מהכלל הזה אפשר לראות את חג הפורים בו נשים מחוייבות בקריאת המגילה, חג החנוכה הקרב ובא בו נשים מחוייבות בהדלקת הנרות ובביטול מלאכות לאחר ההדלקה. הסיבה לחיוב הזה הוא שהנס נעשה על ידן, בחג הפורים ע"י אסתר המלכה ובחג החנוכה על ידי יהודית שחדרה מעבר למצור של אליפורנוס, הצליחה להשקותו במאכלי חלב ולהרדימו, לערוף את ראשו ולברוח חזרה לתוך העיר. לכשגילו צבאו את מפקדם ערוף ראש, הם נסו על נפשם והמצור הקשה שוחרר.

היא לא האישה היחידה עליה מספרים ומהללים בחג החנוכה, לצידה נצבת ברוב פאר והדר חנה אמם של שבעת הרוגי המלכות אשר לאור חינוכה המסור לא הסכימו לכרוע לפסלו של אנטיוכוס, אפילו בנה הקטן עמד בכל הפיתויים ולא השתחווה. אמא ענקית שאיבדה בן אחרי בן וכל זאת באמונה גדולה ובחוסן חזק מאין כמותו.

את כל הנ"ל מספרים לנו בגן ובבית הספר אולם ישנו לחודש זה עוד פן נשי פחות מוכר. בחג החנוכה, ביום האחרון – ראש חודש, נחגג חג "עיד תאע אלבנת", חג הבנות. היה זה מעין יום כיף לנשים בו הן היו חוגגות ומציינות את היום גם כיום מתנה ליהודית על ההצלה המיוחדת שלה.

אז כן, חודש נשי, חג נשי אולם יותר מהכל אני אפנה אל הנקבה הכי בולטת בחודש זה. אל הלהבה. הלהבה, כזו קטנה ושברירית, כל משב רוח קל מאיים לכבותה, מסיט אותה ממסלולה ועוד דקה איננה. הלהבה הזו שלא מוותרת, שנלחמת על קיומה, מורידה את הראש וממשיכה לבעור, להאיר ולחמם את סביבתה. להבדיל מנרות השבת אותם מדליקים בתוך הבית, נרות המשרים שלווה ובהירות הנפש פנימה, את נרות החנוכה מדליקים על החלון, להאיר את החוץ, לחמם ולקרב את מי ששוהה בחושך.

הלהבות האלו הן המודל של כל כך הרבה נשים חזקות ועצומות, ולחילופין הנשים הלהבות שהן גנרטורים של כוחות שמדליקות את החברות המאותגרות, מעבות את האש והחום מסביב ולא מרפות. הן היו המנחות שלי גם בתקופות קשות ואפורות. הזכירו לי כמה הן יכולות להאיר את הכי כואב וחשוך וכל מה שנדרש ממני הוא להדליק אותן, וגם זה לא בכוחות עצמי, להידלק מהנשים הלהבות שסביבי. לשאוב מהן כוחות ולתת לאור להציף אותי.

החודש הזה הוא כולו בסימן נשים חום והעצמה, אז אם עצוב טיפה, כואב, חשוך - ולמי מאיתנו אין רגעי אושר קסום מהאגדות, קחנה מהחודש המיוחד הזה את החום, את הכוחות והאנרגיה להתחמם ולהמשיך וזכרנה, מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך. תדליקו בכן אש קטנה – אתן נשים מיוחדות וזכיתן בכך והאש הקטנה הזו והיא תצית בכן מאגרי כוחות והמון שמחה בלב.

חודש טוב וחנוכה שמח!

]]>
תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית