בספסל האחורי שברכב המשפחתי נמצאו ארבעת ילדי בני הזוג הינקין שרויים באימה גדולה, בהם תינוק בן ארבעה חודשים, בן 4, בן 7 ובן 9. אשר היו עדים למקרה המצמרר והבלתי נתפס של רצח הוריהם.
משפחת הינקין הייתה בדרכה מפגישת מחזור שארגן האב, הלווית בני הזוג נערכה ביום שישי, ערב שבת קודש בשעה 11:00 בירושלים. הלם ותדהמה חונקים את האויר, ענני צער ויגון מכסים את הייקום, העולם מתקשה להמשיך ללכת...
חיצי טרוף ושנאה נשלחים פעם אחר פעם לעבר בני עמינו, שנאת עשיו ליעקב לא מוצאת שום נוסחת שלום. קרבן עולה פה, שעיר לעזאזל שם והמזבח ממשיך להוזיל דמעות. איש לרעהו יאמר חזק אין מחק אשר יצליח למחוק כאב עצום זה.
האדמה טרם כוסתה, רגביה ספוגים מדמעות, איש איש וצורת הבעת הזעזוע העצום בפירסום הידיעה הטרגדית. שתיקה זועקת מול הפגנה זועמת, בפוסטים, בסיפורי היכרות עם בני הזוג, בהבעת מילות שיר נוגה רווי כאב וכדומה, כותרות העיתונות והתקשורת התמלאו בידיעה העצובה, היגון עטף את כולם.
נעקדו איתם ונעמה כקרבן על מזבח. הצטרפו לרשימת השכול הארוכה. של עקודי עם ישראל. דמעה לדמעה, חברו לים של טרגדיות על לא עוול, גלי אינתיפדה רצחניים, מערבולות בטחון לאומי, והאופק? אין בו גוון של תשובה מעשית.
נקום נקמת דם בני עמך, אבינו!
אבא, אמא אייכם?
מי יגדלנו?
מי יחבקנו?
מי יבין עומק אובדננו?
כי מתקשה הקסת לכתוב אודות כך, מעט הדיו לגודלו של האסון.
כי ספוגה היריעה מנחלי דמעות,
כי אין לב אשר יכיל את גודל האסון.
יתומים אנחנו ואין מנחם.לקחם מסוכתנו, הביאם לסוכתו.
שוד ושבר שוברנו,נקטפו הורינו מעימנו.
מי חלם ששמחת החג תהפך למספד?
מי חלם שסוכתנו תארח מנחמים?.
מי חלם ששירי חג של אבא בסוכה יהפכו לנהי, לבכי, למספד ותמרורים?
מי חלם שתבשיליה של אמא במקרר ישמשו לסעודת אבלים??
תגידו לנו שזה רק חלום,
תגידו לנו שזה תעתוע דמיון
תגידו לנו שזה לא אמת,
תגידו לנו, תגידו!
אך אין מי שיגיד, נותר רק שטף דמעות.
יתומים נהיינו, אין מנחם!
עד מתי????
]]>
