בשבועות האחרונים אנו חשים יותר מתמיד מי השחור ומי הלבן. היכן מצויה האמת והיכן מסתתר השקר. נדמה שאנו חיים בתוך אוניה שוקעת שבבטנה כל אחד מאנשי הצוות מצדד בעד עצמו שהחור שקדח הוא בעל תועלת. אך הגיע הזמן שנחדל מלהיות צודקים ונתחיל להיות חכמים, מפני שבסופו של דבר צבא נועד להגנה, ולא למופעי בידור!
עם לכבד את הזולת נקרא אדרה, ומופע של מחבל מתאבד נחשב אומנות, לא מפתיע שקריאות אלו יוצאות מאותו זרם. גם בחברה החרדית, שבתוכה קיים זרם שמאמין שבחור שתורתו לא אומנותו צריך להתגייס אל שורות הצבא, מתחיל להטיל ספק.
הפשרה היא שאנו שולחים את אחינו ובנינו להילחם, ואתם לא מחייבים אותנו לשמוע חיילות שרות. אך לא ולא, יש מי שמשתמש במושג ׳שוויון בנטל׳ לא רק כדי לחלוק עמנו בנטל אלא גם כדי להפוך אותנו לשווים כמותם. שווים במחשבה, בדעה, ובבחירה הממש לא חופשית. ושקבוצת אנשים מנסה לחפות על חיילים להקשיב לשירת נשים.
אז יש לנו תשובה אחת,
אנחנו באים צעד קדימה, אם אתם לוקחים צעד אחורה, על כל חיילת שלא שרה, נוסף חייל.
אבל לא, שוב האומנות חשובה יותר מהגנת המולדת! אז האם אכן מדובר ב׳שוויון בנטל׳ או בעוד הסתה חסרת רסן של חבורת אנשי תקשורת לבנבנה - כלבן הארמי שחוץ משמו הלבן היה שחור?
וכשם שלבן ניסה לתרפד את הקשר בין יעקב ורחל, כך הקומץ התקשורתי מנסה לחלק ולשבור את רוח ישראל! ועל כן אנו אומרים ״באנו להילחם, לא לשמוע שירת נשים״!
]]>
