"קול באשה": ניסיון כואב, אך אפשרי | תגובה

אני מדמיינת עשרות סיטואציות בהן אני ניגשת לאחת מתחרויות השירה. כמובן שהחלומות נשארו בגדר חלומות, כי כשחוזרים למציאות זה לא אפשרי, ונוגד את ההלכה בכל צורה שהיא (דעות)

|
13
| כיכר השבת |
קוראים לי ח'. אני בחורה חרדית המשתייכת לזרם מאוד שמרני ביהדות החרדית. נחשפתי לקטע ששודר בטלוויזיה בו אישה חרדית באה במשקפי שמש לאודישן שירה.

ראיתי את הרצון להיחשף אבל גם את הפחד והחששות, ואני מוכרחה לומר שהזדהיתי. הזדהיתי כיוון שגם אני שרה מגיל קטן, גם לי היו ועדיין אומרים: "איזה קול יפה יש לך!", "למה את לא עושה משהו עם הקול שלך?". גם אני הרגשתי ומרגישה את הבערה הגדולה של לשיר ולהיחשף אל מול קהל גדול, לגרום לכמה שיותר אנשים להקשיב לך. גם אני מרגישה שבלי השירה החיים שלי היו הרבה פחות משמעותיים.

כן כן, זה אולי נשמע מאוד דרמתי, אך מי שיודע חיבור למוזיקה מהו יכול להזדהות ולהבין אותי. כי מוזיקה זה משהו שנולדים אתו. משהו שמרגישים אותו חזק בפנים וכמעט תמיד רוצה גם לפרוץ החוצה.

אני זוכרת שכאשר הגעתי לגיל מצוות ועוד לפני כן, קיננה בי הידיעה כי לא אוכל יותר לשיר כאוות נפשי ותמיד אצטרך לחיות בהגבלה מסוימת. תמיד אצטרך לבדוק את השטח. האם יש גברים בסביבה? אני יכולה לשיר פה? הידיעה הזאת גרמה לי תמיד לעצב רב.

אהבתי לשיר ותמיד אוהב, אבל אני חושבת שהניסיון הזה קשה מאוד, לפחות לי. לא אשקר ואומר כי לא חטאתי אף פעם. כן, אני מודה חטאתי פה ושם באיסור של "קול באישה" ואני מתביישת על כך. אני זוכרת את עצמי מדמיינת עשרות סיטואציות בהן אני ניגשת לאחת מתחרויות השירה האלה, מתכננת איך להציג את עצמי. כמובן שכל החלומות הללו נשארו בגדר חלומות, כי כשחוזרים למציאות זה לא אפשרי, ונוגד את ההלכה בכל צורה שהיא.

בד בבד, התסכול הגדול שחשתי הביא אותי לשאול שאלה קשה מאוד: בשביל מה נתן אלוקים קול יפה לאישה אם היא לא יכולה להשתמש בו כראות עיניה? מדוע אני צריכה לחיות בעינוי הזה (כן, עינוי!) כל יום מחדש? למה אני צריכה לחיות בסוג של חשש לכל אורך חיי? ואל תגידו לי שאישה יכולה לשמח נשים ולזכות נשים באמצעות המוזיקה והקול שלה. כי אי אפשר להשוות את האפשרויות הרבות שעומדות בפני גבר עם קול יפה לבין אישה. וכל זה בגלל ההגדרות והסייגים המוטלים עליה.

אני רוצה להבהיר: אני לא מסכימה בשום פנים ואופן עם מה שהאישה הזאת עשתה. אני חושבת שיבוא הזמן, באם היא תעבור את השלבים המתאימים, שהיא תצטרך להוריד את המסכה ולהיחשף, ואז באמת תהיה לה בעיה. כי אם חושבים על הדברים עד הסוף זה מתבקש. וזה כבר אסור הלכתית.

אבל אני מאוד מבינה מאיזה מקום היא באה ולמה זה בוער בה כל כך. אני חושבת שכאישה שלא שמרה תורה ומצוות הייתה לה סוג של בחירה, אם אפשר לקרוא לזה ככה - אם לא לוותר על כל זה או באמת לחזור בתשובה. כלומר, היא הייתה צריכה לחשוב על כל האפשרויות מלכתחילה ולהבין שעניין השירה יהיה מחוץ לתחום. ייתכן שלנצל את הכישרון שלה מול ציבור הנשים בלבד, כנראה לא הספיק לה.

לסיכום, אני חושבת שהקונפליקט הוא גדול. הניסיון קשה מאוד, אבל מי שבוחר לחיות בדרך כזאת צריך לקחת את כל הדברים בחשבון כולל את הפרט החשוב הזה. זו התמודדות די קשה שצריך לחיות אתה יום-יום. אבל כנראה שזה ה-ניסיון שלי או של כל אחת שיש לה קול יפה. אני לא זוכרת איפה שמעתי את המשפט הזה אבל בשבילי זה המשפט שמלווה אותי בחיים: "הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו". ובהצלחה לכולן.

]]>
תוכן שאסור לפספס

13 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

10
יש כאן קושי אמתי (שלא כהבנתה השגויה של מגיבה 1), כי בניגוד לאיסורים אחרים, קול באישה אינו באמת "איסור" אלא תלוי בנורמות סוציולוגיות הקובעות מה נקרא צנוע ומה לא. לפי דעות רבים מן הראשונים הנושא של קול באישה ערווה הוא עניין של "דברים שבקדושה" שאין לאומרם בשעת שמיעת זמר נשים, אך אין איסור על עצם שמיעת
9
האמורא שמואל אמר שקול באשה ערווה. לא ידוע למה התכוון אבל אם התכוון לשירה יש לו בעייה, כמו שירת מרים. איך התורה יודעת מה שרה אם לא האזינו לה? שירת דבורה קשה עוד יותר, כי היא חיברה את השיר לבד וגם שרה אותו. ובנות ישראל ששרו הכה שאול באלפיו ודודו ברבבותיו, מאין יודע ספר שמואל מכך אם לא האזין לשירה? וגם
8
קשה גם לשמור כל 6 שעות בין בשרי לחלבי-בא לי גלידה עכשיו! אסור=זה קשה בא לי ללכת עם כל המשפחה לים - בבגדי ים - אסור=זה קשה! יש לי כשרון ריקוד מטורף - בא לי לרקוד בפומבי - אסור=זה קשה! בא לי נורא להדליק את המזגן, חם לי ושבת עכשיו - אסור=זה קשה! אדם לא יכול לבחור על מה הוא שומר ועל מה לא. מי שמקיים את
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית