לעומת זאת להצביע משהו אחר קשה לי אף יותר. לו יכולתי, אמרתי לה, להאמין במצע של מפלגה אחרת, הייתי כנראה מצביעה לה למרות שג' היא תבנית נוף מולדתי. כי הנציגים שלנו לא מביאים תועלת. אני חושבת שנבחר ציבור אמור לשרת את הציבור וזה פשוט לא נעשה. הנציגים שלנו לא סופרים אותנו עוד, ולא מקשיבים לנו. יש לנו צרכים, לציבור שלנו.
הוא גדל בהתמדה ואין לנו מי שייצג כל מי שאינו בחור ישיבה בגיל גיוס, וגם, בינינו, בתחום הזה אין להם הישגים שיש להתפאר בהם. כולם ממורמרים ולא מדברים גלויות, יען כי לא נעים. ואלו שלוחי מרנן ובטח הם יודעים מה הם עושים גם אם לנו זה נראה ההפך, ובכלל הם היו באופוזיציה ומשם אי אפשר לפעול.
להפתעתי אומרת לי חברתי שהיא שוקלת להצביע למר"צ. למראה פי הנפער היא אמרה שקראה את המצע שלהם והוא נראה לה לחלוטין. היא חושבת שהאנטרסים שלה כאם עובדת שנושא האקולוגיה קרוב לליבה ודעתה הפוליטית, נוטה לשמאל המיוצגים יפה על ידי מפלגת מר"צ. אז כל שנותר לה הוא המחסום הפסיכולוגי, בעצם.
הלכתי הביתה וקראתי את מצע מר"צ בעצמי. גם אני אם עובדת ודעותי הפוליטיות כבר לא ימניות כבעבר. התפכחתי בתקופת ההתנתקות. הופתעתי קצת, לא הרבה, כמה מהמצע של מר"צ אכן טוב עבור החרדי הממוצע. ולפני שתסקלו אותי עצרו רגע וקראו בעצמכם.
הנה תפיסת זכויות האדם לפי מצע מר"צ:
זכויות האדם
ההכרה בזכויות אדם מבוססת על ריבונות האדם באשר הוא אדם ועל האמונה בשוויון המהותי בין כל בני האדם. תפישה זו מושתתת על המודעות לסבלו של הזולת, חותרת לשילוב בין חירות אישית וסולידריות חברתית, וחורגת מההשקפה השמרנית של זכויות כדרישה לאי-התערבות מצד המדינה.
תפישת זכויות אדם זו מושתתת על מספר רבדים התלויים זה בזה ויש לראותם כמכלול:
1. זכויות יסוד של האדם, כגון חופש הדעת והמצפון, חופש הדת וחופש מדת, חרות, חופש התנועה, הזכות לכבוד והזכות לשלמות הגוף.
2. זכויות אזרחיות, כגון הזכות השווה להשתתפות פוליטית, הזכות להתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר, חופש הביטוי, זכות השביתה, הזכות למשפט הוגן והזכות להתארגנות פוליטית.
3. זכויות קולקטיביות, כגון הזכות לשמירה על השפה והמסורת התרבותית (כל עוד מסורות אלו אינן פוגעות בזכויות המוגנות ברבדים הקודמים).
4. זכויות חברתיות, כגון הזכות לקיום ופרנסה, הזכות לדיור, הזכות לחינוך והזכות לשירותי בריאות, וכן זכויותיהן של כל הקבוצות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית, עם דגש לתקן את הדרתן וקיפוחן של מזרחים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברה”מ לשעבר, פלסטינאים אזרחי ישראל, נשים, להט”ב, גמלאים, ואנשים עם מוגבלות.
5. הזכות לצדק סביבתי, הכולל בתוכו הזכות למים ולאוויר נקיים, לשטחים פתוחים, תכנון מקיים, והזכות של הדורות הבאים.
.
נכון, למרבית החרדים לא נוח עם הרעיון של הפרדת דת ומדינה, אך הפרדה זו תיטיב עמנו בראש ובראשונה. כאשר המדינה לא תשלוט עוד בדת, נהיה חופשיים באמת, לראשונה, לחיות על פי אמונתנו. המדינה לא תתערב עוד ולא תקבע מה נכון לנו. מר"צ תומכת בחופש דת וזה טוב גם לנו.
הנה חלק מהמצע של מר"צ בנוגע לעבודה ותעסוקה נאותה במשק:
מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
1. יצירת מקומות עבודה בדרך של השקעה ציבורית בבניית תשתיות, ובפרט בפריפריה.
2. הקמת תעסוקה והתאמת חוק עידוד השקעות הון על מנת לייצר תעסוקה מלאה בפריפריה, שהיא בבחינת מבוא ותנאי לשיפור תנאי עובדים (איגוד וכל דבר אחר).
3. פישוט הביורוקרטיה לעסקים קטנים ובינוניים בכלל, ובפרט בפריפריה. הטבות מס לעסקים מקומיים
4.הפחתה מתמדת של מספר הבלתי מועסקים תוך שאיפה לתעסוקה מלאה.
5. שיפור מערכת ההשמה הציבורית והמערך הציבורי להכשרות ורענונים מקצועיים.
6. החזרת החובה למצוא למובטלים עבודה המתאימה לכישוריהם.
7.השבת הזכאות לדמי אבטלה מלאים במהלך תקופת ההכשרה המקצועית.
8. קיצור תקופת ההכשרה המזכה בדמי אבטלה ל- 10 חודשים, או 24 חודשים במהלך שלוש השנים האחרונות.
9. ביטול מגבלת הזכאות לדמי אבטלה לפעמיים בארבע שנים, וביטול ההפחתה במספר ימי הזכאות ובגובה דמי האבטלה.
10. קביעת זכאות לדמי אבטלה לעובדים עצמאיים מובטלים.
11. פיתוח כישורי מובטלים, ומתן הכשרה מקצועית והכשרה לחיפוש והשתלבות בעבודה.
12. הקמת מעונות יום שיאפשרו יציאת הורים לילדים קטנים לעבודה.
13. יצירת פתרונות תחבורה להגעה למקומות העבודה וההכשרה.
14. הענקת תמריצים למשתלבים בעבודה וביטול הענשת אלה שאינם מצליחים להשתלב.
15. התאמת פתרונות ייחודיים לכל אדם, תוך התחשבות ברקע התרבותי ממנו בא ובמצבו המשפחתי.
16. ביטול הפעלת תוכניות להשמה בידי חברות למטרות רווח.
17. בנייה מחדש של האגף להכשרה מקצועית בשילוב עם האקדמיה כדי לייצר הכשרה מותאמת לשוק העבודה שאינה תלויה במערך דמי האבטלה.
18. ניתוק הקשר בין תעסוקה לפרנסה עבור מגזרי אוכלוסייה מוחלשים על ידי הגדלת הבטחת הכנסה והנגשתה בשפות ובקיצור תהליכים. באופן מדורג על חשבון קצבאות הילדים שקוצצו
19. עידוד תעסוקת נשים ומתן הכשרות מקצועיות בדגש רב גילאי, כולל לנשים באמצע החיים, מכל קבוצות האוכלוסייה.
חלומו של כל חרדי, תכלס.
והנה חלק ממצע מר"צ בנושא חינוך:
מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:·
1. חקיקת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. כל ילד בישראל יהיה זכאי לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד לסיום בית ספר תיכון. זאת בכפוף להתאמת המבנים, הגדלת הצוות והקטנת הנורמה בגילאי 3-4 ל-25 ילדים על 3 אנשי צוות.
2. הקטנת מספר התלמידים בכיתה.
3. תופסק גביית תשלומי הורים במערכת החינוך הציבורית.
4. החלת מדיניות של השקעה דיפרנציאלית לטובת ישובים ולאוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית, והכלכלית- חברתית, ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה”מ לשעבר, חרדים, במטרה לצמצם פערים ולחתור לחברה צודקת ושוויונית יותר.
5. מרצ שואפת למערכת חינוך שמייצגת בתכניה את המגוון התרבותי וההיסטורי העשיר של החברה הישראלית על כל חלקיה. יש לפעול לתיקון הייצוג החסר והמוטה של ההיסטוריה והתרבות של מזרחים, יוצאי ברה”מ, יוצאי אתיופיה, ופלסטינים אזרחי ישראל בתכניות הלימודים בספרות, בהיסטוריה, באזרחות ובתחומים נוספים.
6. מרצ שואפת להביא את בתי הספר התיכוניים בישראל לאיכות הוראה וחינוך המעניקה לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות אמיתית למצות את הפונטנציאל הגלום בהם, ולהכשיר אותם להשכלה גבוהה וללימודים נוספים בכל מסלול שייבחרו. הכשרה איכותית למסלולים מקצועיים חשובה לדחיפת הכלכלה והתעשייה הישראלית קדימה, אולם מקומה אינו בחינוך העל-יסודי. יש לפעול לביטול פרקטיקות של הסללה לחינוך המקצועי/טכנולוגי, הפוגעות קשות בסיכוי ההשתכרות והמוביליות החברתית, במיוחד אלו של תלמידים ותלמידות תושבי הפריפריה, מזרחים, ערבים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה”מ לשעבר.
7. החלת יום לימודים ארוך במהלכו יהנו כל תלמידי ישראל ארוחת צהריים חמה, איכותית ומזינה והטמעת כללי תזונה נכונה ובריאה.
8. קידום הערכה חלופית בבתי הספר [פורטפוליו, עבודות גמר, עבודת אמנות, עבודות חקר ועוד] .
9. עידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר.
10. הקמת ספריות להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר בארץ.
11. הנגשת החינוך הכללי לילדים עם צרכים מיוחדים באופן שיאפשר הכלתם המלאה בו בכבוד ותוך אפשרות למיצוי יכולותיהם, וזאת בהתאם לרצון הילד ורצון הוריו ובעזרת תקצוב סל סיוע אישי הולם ההולך אחר הילד (ולא אחר המסגרת), ונקבע באופן דיפרנציאלי בהתאם צרכי התלמיד.
12. מתן סיוע לתלמידים עם לקויות למידה אשר יקנה להם כלים להתגבר עליהם.
13. הנחלת ערכי השוויון המגדרי בתוכניות הלימוד החל מהגיל הרך ועד השכבות הבוגרות.
תודו שיש כאן לא מעט נושאים שהם בנפש החרדי הממוצע, ושרבים מאיתנו היו שמחים לקדם נושאים כאלו בקרב הציבור שלנו.
נכון. אני מיתממת. לא כל מצע מר"צ תואם את השקפת המחנה החרדי. כמובן שלא.
ובכלל, המצע המדיני של מר"צ הוא אכן שמאלני. מר"צ קוראת לסיום הכיבוש, החזרת שטחים והקמת מדינה פלשתינית בתמיכה של מדינת ישראל. חרדי בעל דעות ימניות יתקשה מאוד להצביע למפלגת שמאל קיצוני.
ובכלל יש את הענין של תחבורה ציבורית בשבת שאמנם אינו נוגע לריכוזים חרדיים אבל בעייתי לממן מכיסנו. וחוק נישואים אזרחיים שאמנם יש בו צורך אמיתי לאוכלוסיה לא יהודית, אבל יקשה עלינו לנסחו בצורה שלא תפגע אנושות ביוחסין של יהודים בסיכון להתבוללות.
מצד שני, אם מאות אלפי חרדים ישתלבו במר"צ מן הסתם נוכל להשפיע על כל אלו ולהגיע להסכמה והידברות מכובדת. מר"צ מאמינה בחופש דת, בהכרה באוכלוסיות מוחלשות ובמתן זכות ייצוג הולם לכל מיעוט. יש גם סעיף על חופשת לידה לאב במקביל לאם ולא במקומה. רק תחשבו.
טוב. מר"צ היא לא מפלגה לחרדים, אתם תגידו. וגם תהיו צודקים. אבל מר"צ חושבת על האזרח הקטן והאזרחית העובדת. על זכויות הפרט וזכויות סוציאליות. על חינוך ורווחה ועל איכות הסביבה.
על תחבורה ציבורית משופרת, על חשמל זול, ולא רק בפרסומות לחילוני המתלבט. מר"צ משקיעה מחשבה ומאמץ בהשמה תעסוקתית הולמת והשכלה אקדמית במחיר הגיוני ונגישה לכל אזרח.
אלו דברים שנראה שהנבחרים שלנו לא ממש מספיקים לחשוב עליהם. למה?
אלו צרכים נואשים שלנו. השכונות העייפות שלנו זועקות לשיקום. המשכורות שלנו סובלות מקיפוח מקומם. הדרך שלנו להשכלה גבוהה תלולה מטיפוס למצדה. אנחנו משתמשים כבדים בתחבורה ציבורית משפילה. הילדים שלנו לומדים בתת תנאים ובקראוונים צפופים, וזוכים רק לפירורי העשרה שלא מצדיקים את דמי השכלול שאנו משלמים בלית ברירה.
למה לא מדברים על זה בתעמולת הבחירות שלנו? כלום אלו לא דברים שאנו זקוקים להם מנבחרינו? האם דמה של אם חרדית, גננת בשכר רעב, שחותמת אבטלה כל קיץ שני ושולחת שבעה ילדים לגינה מוזנחת כי זה מה יש סמוק פחות מדמם של חברי הכנסת שלנו? האם באמת אין מי שידאג לה?
ומה עם אברך צעיר שיוצא לפרנס את ביתו? אין לו ייצוג בכנסת ישראל? או סתם זוג עובד באמצע החיים, שניהם? שרוצים חינוך טוב לילדיהם והוא חולם על אפשרות להתקדם בעבודה, אולי להשלים תואר, אבל לא יוכל לעולם כי הדרישות הרבה מעבר להשגתו. והיא רוצה קביעות בעבודה, אלא שהיא גננת ברשת חרדית ואין לה סיכוי למעמד של עובד אמיתי.
אלו השקופים של מערכת הבחירות הזו. אלו האנשים שיקראו להם בשמות גנאי, שאם הם יבקשו הכרה יקראו להם לא חרדים או רפורמים או סתם תמהונים. ולהם אין אריה דרעי שיישא למענם נאום חוצב להבות ויגיד שמגיע להם ייצוג. למרבה האירוניה, מרבית הציבור החרדי נמצא שם, באיזור השקוף ההוא שאיש לא ידבר עליו אחרי כו' באדר.
]]>
