2. עוד לפני שנסביר מדוע החשיבות של פרסום התחקיר גדולה כל כך, נגע קודם בקצרה בשורשי התופעה. למעשה, משך התופעה והיקפיה מלמדים על הציר השולט במגזר החרדי, ציר מנהלי המוסדות - תקשורת - פוליטיקאים, או אם תרצו: מעון - שלטון - עיתון. סוד גלוי הוא שמנהלי המוסדות הם השכבה החזקה במגזר, את החוזק שלהם הם שואבים הן מההון שברשותם והן מעשרות אלפי העובדים/ות שהם מעסיקים. הכח הרב שהם אוצרים בידיהם מאפשר להם לשלוט כמעט לחלוטין בתקשורת החרדית - גם בזו ה״בלתי תלויה״ כביכול, מה שחוסך מהתנהלותם הדורסנית, הפלילית לעיתים, להיחשף לאור השמש.
3. אחרי שהשתלטו גם על צינורות המידע התקשורתיים, הפכה ההשתלטות שלהם על הפוליטיקאים לפשוטה. פוליטיקאי חפץ חיים לא יצא לקרב כשהוא נטול גיבוי תקשורתי מחד, ונאבק בכרישים הכי אימתניים בנהר מאידך.
4. הדברים נכתבים רק כדי לשרטט בקוים כללים את הדינמיקה שהובילה למציאות הבלתי-נסבלת ברשתות השונות. אין בהם כדי לסנגר על השתיקה בה התכסו נציגנו נוכח התופעה כואבת. כמה מרתיח שחברי כנסת שהופכים שולחנות על כל תקנה מפלה, נותנים לשוד המתמשך הזה לעבור מתחת לרדאר. מקומם לראות שאותם נציגים שילחמו עד זוב דם כנגד כל קיצוץ בתקציבים ובקצבאות - מרימים ידיים אל מול גזילה המתבצעת לאור יום על ידי מעסיקים מתוך המגזר.
5. והתקשורת, הו התקשורת, זו שאמורה להיות כלב השמירה הופכת לכלב התקיפה המשוסה בכל מי שמנסה לשנע איזו שהיא יוזמה שתאיים על הסדר הישן והטוב. מהביטאונים המפלגתיים אין לנו ציפיה, אבל העוול שבשתיקת העיתונות ״הבלתי תלויה״ זועק לשמים. לאן נעלמו ונאלמו כל אותם כותבים המנסחים בחמה קדושה כתבי אישום נגד כל גורם חיצוני המצר את צעדי הציבור החרדי?! איך זה שקיצוץ של מאות שקלים ממלגות וקיצבאות מסוקר באותיות של דם, ואילו גניבה של אלפי שקלים (!) ממשכורתן של עשרות אלפי (!) עובדות בכל חודש עובר בדממה?!
6. שלשה שבועות לפני הבחירות הרים ׳כיכר השבת׳ את הכפפה ופירסם תחקיר מקיף על העוול הכי נוראי ממנו סובל המגזר החרדי. יום יבוא ונצטרך להסתכל לסיפור הזה בעיניים ולהסיק ממנו מסקנות בשורה ארוכה של תחומים, ביניהם: האינטרסים שמאחורי ההסללה ההמונית של בנות הסמינרים ללימודי הוראה (רמז: אלו שעומדים מאחורי הענין הזה הם אלו שבבוא היום ינצלו את ביקוש העבודה העצום אל מול היצע המשרות הדל לצורך גזירת קופון על חשבון העובדות הנואשות) ההיררכיה החרדית הפנימית, קשר השתיקה ועוד, אבל מה שחשוב כרגע זה להתמקד בשאלה המעשית: איך ניתן לבטל, או לכל הפחות לצמצם, את העושק והניצול.
7. וכאן נכנס לתמונה הטיימינג של הפרסום: שבועות ספורים לפני הבחירות. במערכת הבחירות הנוכחית חוותה הפוליטיקה החרדית רנסנס דמוקרטי כמוהו לא ידעה מעולם. תביעה לייצוג נשי, מו״מ עם החרדים העובדים, מפלגה חדשה ועוד, אבל על הסוגיה הכי קריטית אף אחד לא דיבר.הפצע הכי כואב נזנח. איש לא הרים את הכפפה. אז מלחמה בקמפיין החרדקי"ם זה ענין חשוב, ייצוג לחרדים עובדים הוא צורך השעה, אבל איך אומר נתניהו? לנגד עיני עומדים החיים עצמם. ו״החיים עצמם" במקרה של הציבור החרדי זה - כמה עצוב - לא להיעשק על ידי אנשים מתוכו. "החיים עצמם" במקרה של הציבור החרדי זה להילחם על המשכורת שמגיעה לו הרבה לפני שפוצחים במאבקים הירואים כנגד ה"מזימה החמורה של גורמים במשרד האוצר לגזול את כבשת הרש" וכיוצ"ב. "החיים עצמם" במקרה של הציבור החרדי זה "החיים עצמם" ולא התנצחויות קולניות על הבדלי השקפה תיאורטיים.
8. בהערת אגב: המאבק המדובר מתכתב עם התביעה שנשמעה לייצוג נשי במפלגות החרדיות, אולם בעוד שדרישה זו מעוררת רתיעה ואנטגוניזם בקרב רוב המגזר, הדרישה להפסיק את עושק הגננות מקובל על כולו.
9. יש עוד מעט יותר משבוע עד הבחירות, על פניו קצת מאוחר, אך בעידן ויראלי כמו שלנו שבוע זה המון זמן. כאן צריכים להיכנס לתמונה ארגוני זכויות העובדים החרדים ולהציב בפני המפלגות החרדיות דרישה חד-משמעית לטיפול בנושא. הדרישה צריכה להיות מלווה במסר לפיו מפלגה שלא תתחייב לעשות זאת - לא תזכה בקולות שלהם.
10. קשה להאמין שיהדות התורה תרתם לענין הזה. אם שועל קרבות חדור תחושת שליחות כגפני נאלם דום רגע אחרי שצייץ בנושא, אם ח"כ עשוי ללא חת כאברהם רביץ ז"ל נאלץ לישר קו עם הספינים של מנהלי המוסדות בענין (יעויין במכתב שנחשף שבוע שעבר), אז באמת שאבדה תקותנו. הסיבות לכך רבות ומגוונות, המרכזית שבהן: הקשר הגורדי ויחסי הגומלין בין המפלגה למוסדות החינוך שלה, בתוספת רתיעה קמאית לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. אי לכך הישועה יכולה להגיע דווקא מהכיוון של ש"ס ו'יחד'. שתי המפלגות הללו יעשו הכל כדי לזכות בכמה שיותר קולות, והפחד מפני יציאה למאבק מול הממסד החרדי הותיק כמעט לא קיים אצלן. ש"ס עברה כבר עשרות כאלה (וגם עשתה ניקוי אורוות ברשת החינוך שלה) ו'יחד' ממילא פחות מזוהה עם המגזר.
11. מהסיבה הזאת אני סבור שמדובר ברגע היסטורי. השילוב של חשיפת הנתונים המקוממים בטיימינג הנוכחי, בתוספת השיח הדמוקרטי שהתפתח סביב הבחירות הללו, יכולים להזיז משהו. נקודת הזמן הנוכחית היא עצומה מבחינת הפוטנציאל שלה וזעומה מבחינת המשך שלה. בשבוע הזה ניתן להשיג המון. התנהלות נבונה מול המפלגות תוך רתימת הציבור לענין יכולה להביא להישגים שישנו סדרי עולם. לעומת זאת, גרירת רגליים ובריחה מהכרעה בענין תשכיח אותו עד לבחירות הבאות. או כמו שקוראים לזה החברים ביהדות התורה: בכיה לדורות. בהצלחה.
הכותב הוא פעיל חברתי חרדי. המאמר נוסח בלשון מכלילה ואין באמור כדי להאשים ח"ו את כל מנהלי המוסדות והרשתות בהתנהלות המדוברת.
הכתוב הינו טור דעה, ועל דעת הכותב בלבד.
]]>
