נחתתי לפני שעות ספורות בניו-יורק, ביתי הזמני. בשבועיים שהייתי בישראל פיתחתי אהדה לנשים הנחשוניות של "לא נבחרות,לא בוחרות". קראתי עליכן בעיתונות, ראיתי אתכן ב"עובדה". שאלתי עליכן, התעדכנתי מכל ינטע מצויה ועוד ידי נטויה.
יש לי אהדה וחמלה לא בלתי מוסברות אליכן. החזרתן אותי 30 שנה אחורה, הייתי אשת חזון וניסיתי לחדש דברים. פתחתי סוכנות השמה למגזר החרדי, במטרה למצוא מקומות תעסוקה ראויים לבני המגזר.
הסלוגן שלנו היה :"אין כמו רעיון שהגיע זמנו", המיזם באותו זמן כשל כמובן, הקדמתי את זמני. לציבור שלנו לא היה "מקצוע" ומי שכן עבד היה "מוקצה".
מהר מאד הבנתי שנאלץ לשנות את הסלוגן ל: "אוי לרעיון שהקדים את זמנו".
זה לא עצר אותי במישור האישי, התקדמתי לתפקיד בכיר יותר בחברת ההשמה ואז הגיעה שושנה חן לראיין אותי למגזין מיוחד שהופק לרגל יום האישה מטעם העיתון של המדינה, הכתבה עסקה בנשים חרדיות שבנו קריירה בעולם החילוני.
הבעתי את דעתי. שחבל שאנו מסיימות את לימודינו כבנות חרדיות רק כגננות או כמורות ובמקרה הטוב, כמוני – מנהלת תיכון.
ואנחנו אלפי בוגרות, מתמודדות על מאות ישרות בלבד, וזוכות בהן לרב לפי מידת היחוס שלנו ולא בהתאם למוצלחות שלנו (כמוני) או הדפיקות שלנו. למה אנחנו לא לומדות מקצועות נוספים שיכולים לפרנס אותנו בכבוד?
שושנה חן פירסמה את הכתבה עלי, אבל השמיטה את המסר הזה. לטענתה - עשתה זאת לטובתי. היא שאלה אותי: "מה? את רוצה להרים עלייך את הרבנים ואת כל מנהלי הסמינרים?"
מכיוון שכבר הרמתי אז מספיק גבות, נכנעתי.
אתן מתות עכשיו ממה שיש לי לספר לכן.
השתתפתי בישראל בשמחה. שאלתי את אחת הנשים הצעירות והמאד חרדיות (חסידת גור) לעיסוקה. היא ענתה לי במין נונשלנטיות כזו "אני מפיקת סרטים".
אוי שושנה חן, היכן את יקירתי? האם את מתהפכת במיטתך? כי אני כן, אוי לי שהקדמתי את זמני.
איני סבורה שעלי להסביר לכן מדוע אני מעלה כאן זכרונות משנת תרפפו.
למרות שיש לי ביקורת (בונה) על התנהלותכן. אשמח לחלוק אותה עימכן אם תכבדנה תובנות ממרומי שנותי ומפסגת נסיוני האישי (ענווה אינה מחסרונותי) אני כאן לחזק אתכן.
בראשית דברי ציטטתי מהנעשה בעולם שפוי.
בעולם שפוי, פריצת דרך – אינה פריצות.
אציין כי איני סבורה שהעולם שלנו בלתי שפוי- הבעיה שאנחנו מתנהלות בעולם שבוי!
העולם הפוליטי (גם החרדי) שבוי בתאוות כבוד, שלטון וממון ואתן מאיימות לגזול נתח מכך, גם אם אינכן מתכוונות לכך בהכרח ולא לכך אתן חותרות. זהו איום שאין ציבור הנבחרים יכול לעמוד בו.
אבל אתן מאיימות גם על ציבור הבוחרים/ות השבוי בדפוסים מיושנים ושגויים מאד. (ועל כך אפרט בפעם אחרת).
וכי לא היו אימהות בישראל? וכי לא קמו נביאות בישראל? וכי לא עמדו שופטות לישראל? מה זה הביטוי המתלהם "תחזרי ללול"?
השוביניזם של הדור השבוי שלנו לא פחות גרוע מהפמיניזם.
ובשל הפגיעה האישית בכבודכן אני רוצה לחזק את ידיכן, למרות שכאורחת לכמה רגעים , ראיתי בביצועיכן כמה פגמים. אבל, דלגנה על המכשולים!
יש קלישאה אחת שמעצבנת אותי ואומרת "שמה שלא הורג אותך, מחשל אותך".
אז משום שהיא מעצבנת אותי בקלישאותה. המצאתי אחת יותר טובה שאומרת ש"מה שלא מאבד אותך, מעבד אותך".
אל תאבדנה תקווה,בנות, המשכנה לעבד את הרעיון הנחשוני שלכן בתבונה. אל תיפול רוחכן ואל תחלשנה ידיכן.
יאהבו אתכן, ישנאו אתכן, העיקר המטרה.
]]>
