האפשרות לבחירת בן זוג נראית סותרת את דברי הגמרא במסכת סוטה ב, ע"ב: "אמר ר' יהודה... ארבעים יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני".
גם בעולם הרחב, קיימים המושגים: "זווג משמיים, נשמות תאומות, החצי השני". האומנם יש לנו יכולת לבחור בן זוג או שזה גורל?
גלגל המזל
לכל האומות יש גורל שנקבע עפ"י הגלגלים והמזלות וזהו גורל שלא משתנה. האלוקים שם את האדם בעולם כדי לעבור תיקונים עפ"י חשבונות שמיים. לעומת זאת, "אין מזל לישראל", כפי שמעידה הגמרא.
רש"י בבראשית (ט"ו, ה) על המילים: "ויוצא אותו החוצה", מפרש שאברהם ראה בכוכבים שלפי הגורל שלו לא יהיו לו ילדים, אך הקב"ה אמר לו: צא מהאצטגנינות שלך, כלומר מעבודת הכוכבים שלך, מאותו קיבעון של גורל.
מדוע? כי לעם ישראל יש את כוח הבחירה האלוקית. בבחירה זו, אין הכוונה: היכולת לבחור ממבחר אפשרויות: א', ב' או ג' שנמצאות מולי, אלא- הבחירה של אלוקים היא בעצם יצירה ממש של משהו אחר.
בתפילה אנו אומרים: "אשר בחר בנו מכל העמים", כלומר אשר יצר אותנו. עמ"י נוצר מלכתחילה כעם ה'. במעמד הר סיני, הוא קיבל את היכולת לשמוע את קול ה' ממש, בדרגה של נבואה. אף אומה אחרת לא קבלה מעמד כזה. ה' לא בחר את עמ"י משאר האומות, אלא יצר אותו מראש לתכלית הזו, להיות גוי קדוש ולהנחיל את דבר ה' לעולם כולו, "להיות אור לגויים".
כך גם ארץ-ישראל לא "נבחרה" להיות, באיזה שהוא שלב, הארץ הקדושה משאר הארצות, אלא מלכתחילה עלתה במחשבתו ברוך הוא ליצור ארץ קדושה וגבוהה רוחנית מכל שאר הארצות (מתוך ספר הכוזרי, מאמר שני).
דמיון ואדם
מכאן נמשיך לבסיס הרעיון של דמיון מודרך וחשיבה חיובית. כאשר אני בוחרת לחיות במציאות טובה, חיובית- אני בעצם יוצרת את המציאות שלי. לאדם יש את כוח הדמיון- "אדם" ו"דמיון".
שורש זהה. בחירתו של האדם כבחירה חופשית, היא בעצם לבחור ליצור ע"י כוח הדמיון את מציאות חייו. אדם שלומד תורה לשמה, באופן טבעי בוחר לעצמו לחיות חיי קדושה עם שאיפות רוחניות, וכך יהיו אכן חייו.
אדם יכול, בכל זמן, לבחור לשנות את צורת חייו בכוח הדמיון, וליצור לעצמו חיים אחרים, טובים יותר. "חשוב טוב-יהיה טוב". כוח המחשבה זהו צלם האלוקים שבנו, "צלם האלוקים נאמר בהשכל ובדעת".
יש לעמ"י את הכוח הזה, שמתעלה מעל כל גורל שנקבע בעת לידתו. אכן, כל אחד נולד עם מזל, כמו שאומרת הגמרא במסכת סוטה לעיל, אבל מעשינו הטובים ובעיקר כוח בחירתנו לחשוב חיובי משנים מציאות לטובה. הדוגמא הבולטת בתורה היא גורלה העגום של לאה אמנו, שאמורה הייתה לפי הכוכבים להשתדך עם עשו, בן-דודה, ורחל הייתה צריכה להשתדך עם יעקב אבינו.
חז"ל מלמדים אותנו שמתוך שבכתה לאה רבות והתפללה, "ועיני לאה רכות" -זכתה והתחתנה לבסוף עם יעקב הצדיק. גורלה השתנה!
גם המקרה הידוע של נחום איש גמזו, שאמר על כל מקרה שקרה לו "גם זו לטובה", וחשב חיובי- יצר את המציאות לכזו. וזהו גם טיפ לחיים טובים יותר בזוגיות, בעבודה ובכלל.
עם מי נתחתן?
מכאן נחזור לבחירת בן-זוג. איננו יכולים לדעת עם מי נתחתן בפועל, כי בחירתנו יוצרת מציאות. גם אם גורלנו היה צריך להיות עם אדם לא-הגון, הרי שאם נתנהג באופן הגון ונחשוב ונתפלל לזווג הגון, שיתאים לנו, נזכה באמת למציאות חיובית זו. אדם הגון הרי נמשך לאדם הגון, כי "דומה מושך דומה".
מכאן, שאדם מישראל יכול לתקן את נפשו ע"י תורה ומעשים טובים, מבלי לעבור ייסורי גורל (מסכת סוטה לעיל, זווג שני, לפי מעשיו של אדם).
לסיכום: "מה' אישה לאיש", בין אם הזיווג הראשון לפי גורל, יוצא אל הפועל (עב"ג), בין אם הזיווג השני לפי מעשיו של אדם, יוצא אל הפועל. בכל אופן, ה' הוא המזווג הבלעדי של הזיווגים הללו.
(הכותבת הינה בוגרת מכון י.נ.ר. המאמר באדיבותם)
]]>
