איזו שמחה, סוף סוף הבכור שלכן התחתן. ההתרגשות בבית עצומה ונדמה כי שום דבר לא יוכל להעיב עליה. אבל אז חולפים שבוע וגם שבועיים מהאירוע ואתן מבחינות שהוא כבר לא מתקשר. נדחקתן קצת הצידה וכל תשומת הלב שלו מופנית כלפי אשתו. ורגע, זה לא הכל. כשהם מגיעים לבקר, היא משליכה לחלל האוויר משפטים שגורמים לכן לזוע בכיסא באי נוחות ולהתנהג בצורה שאינה מוצאת חן בעיניכן. לא אל הנערה הזאת התפללתן.
אתן חושקות שפתיים פעם ועוד פעם ועוד אחת ('העיקר שטוב לו, הוא נראה מאושר') עד שזהו, כל הכוחות שלכן כלים, המסכות יורדות ואתן מנסות לתקן אותה.
חותנות יקרות, אנחנו מבינות אתכן. הסיטואציה שאתן נמצאות בה אינה פשוטה, אך באותה נשימה, יש הערות שפשוט אסור שיצאו מפיכן. הנה 5 כאלו:
1. "אני תמיד אהיה מספר אחת"
אולי אמרתן את זה בצחוק, לכאורה, אבל הפרטנרית של הבן שלכן לחיים עלולה לפרשן את זה קצת אחרת ואף להיעלב. למה? כי לא מקובל להגיד את זה. הוא תמיד יאהב ויכבד אתכן ללא תנאים, אבל עכשיו, כשהקים תא משפחתי משלו, רעייתו תהיה במקום הראשון ואתן אמורות לברך על כך.
2. "לא חינכו אותך כמו שצריך"
זו לא רק העלבה כלפי הכלה שלכן, אלא גם כלפי המשפחה שלה והמקום ממנו היא באה. בין אם אתן רוצות להאיר את תשומת ליבה לטעות שעשתה או אפילו לשנות את השקפת חייה, השימוש בדבר הקדוש ביותר, המשפחה, הוא פשוט אכזרי.
3. "גידלתי 8 ילדים, אני יודעת מה הכי טוב לילדים שלך"
כל הכבוד שהצמחתן כזה דור מפואר. אבל כל אמא יודעת מה הכי טוב לצאצאים שלה. אז תודה על העצה. באמת. היא ראויה להערכה. אבל בפעם הבאה, זכרו שיש דרך.
4. "השמנת"
לכן העברתן לה את כל המתכונים לדיאטת הקיטו וה-8:16? מתוחכם מצידכן. זה פוגע ושוב, אכזרי. אם האמא של הנכדים שלכן עלתה קצת (או הרבה) במשקל, זה לא עניינכן ולא אמור להפריע לכן.
5. "למה מלוכלך פה?"
הוזמנתן להתארח אצלם בשבת. הם קנו והכינו את כל המטעמים האהובים עליכן. עשו הכל כדי שכולם יהנו מ-25 השעות האלו בצורה המקסימלית, בלי להותיר משקעים. במטותא מכן, היו נחמדות, אסירות תודה וחסכו מהם כל ביקורת מיותרת.