בעלי ואני מגדלים שישה ילדים, שנינו עובדים לפרנסתנו ומשקיעים עד כמה שניתן, אבל עדיין אין לנו רווחה. כל הזמן אנחנו צריכים לחשב את השקל, אני ממש נחנקת. האם אלו החיים וזהו זה, או שאפשר שיהיה אחרת?
תשובה:
סוגיית ההתמודדות עם קשיי פרנסה מוכרת לכולנו. מי לא מתמודד עם קושי בפרנסה? ואולי היא איננה מוכרת לכולנו? אולי יש כאלה שיש להם רווחה והם בקושי עוסקים בנושא? זהו, שזה חלק מהעניין. מי שקשה לו עם הפרנסה בדרך כלל רואה מאותה נקודת מבט את כולם, בזמן שיש כאלה שדווקא חיים בשפע. הנה כמה משפטים לדוגמא:
- "בדור שלנו, מה שלא תעשי, הכל כל כך יקר שגם אם תעבדו את ובעלך יומם וליל זה לא יספיק לצרכים של משפחתכם".
- "בשביל לשרוד אני צריכה לזכות בלוטו, אבל אני אף פעם לא אזכה".
- "אם לכל כך הרבה אנשים קשה אז למה שפתאום לנו תהיה רווחה, זה המצב היום, אין למה לצפות".
- "יש אנשים עשירים אבל הם רחוקים מהמציאות שלנו".
חשוב לשים לב לקולות האלה שהבאתי. אפילו אם רק מקצתם נשמעים אצלך בתוך הראש, או יוצאים מפיך – זה מעיד על משהו. אלה קולות שמצמצמים ומייאשים. האם מהם יבוא השפע? התשובה היא לא. בדוק ומנוסה. מי שחושבת על צמצום ונראה לה שאין סיכוי שתצא מהצמצום – באמת תישאר בו, כי יש משמעות עצומה למחשבות שלנו וכמובן לגודל האמונה שלנו. במה אני מאמינה? בצמצום שאני רואה מול עיני? אם כן, אני גם מצמצמת את יכולותיו של הקב"ה, כאילו הוא איננו יכול לתת לכוווולנו שפע עד בלי די. עד כמה אני מוכנה לשפע הזה ופתוחה לקבלו בלב שלם?
ועוד נקודה חשובה: לא מספיק להיות פתוחה לשפע בלב שלם, זה צריך לבוא לידי ביטוי גם במעשים, ציינת בשאלתך שאתם "מחושבים על השקל". מה יקרה אם לא תחשבו את הוצאותיכם במדויק? יהיו כאלה שיספרו לכם שתיפלו לחובות ולמינוס חסר תקנה, אבל לי נדמה שזה רק סיפור. יש כאלה שבאמת חיים בכיוון ההפוך ולא מחשבים שום דבר. אנשים כאלה צריכים כמובן יותר תשומת לב וגבולות, אחרת הם יסכנו את עצמם בחובות. אבל משאלתך, נדמה שאתם לא מאלה, ולכן אני מעזה להציע לך לפרוץ את הגבולות בפרצה קטנה. למשל, להרחיב ולהוציא קצת מעבר ליכולת שנראית על הנייר, עבור שבת. או לפרגן לך משהו שמאוד חשוב לך ואת לא מעזה לחשוב עליו כי "אין לנו כסף לזה". את תראי שלאט לאט יפתח לך שפע, כי משפע מגיע שפע וצמצום רק מביא צמצום ועוד צמצום.
"עוצמת הרכות" היא שיטת טיפול של גוף ונפש יחדיו. כל מה שאני מבררת עם המטופלת בשיחה בישיבה על הכיסא, אנחנו חוקרות יחד במחקר מופלא על הגוף. המטופלת שוכבת (בלבוש מלא) על מיטת טיפולים ואני מנענעת אותה נענוע עדין בקצב לב העובר. הנענוע מרגיע את מערכת העצבים, מנקז רעלים ומשחרר חסימות בגוף וגם בנפש. בעבודה עם מטופלת שבאה אליי במצב דומה לזה שאת מעלה, הקשבנו יחד לגוף, חקרנו את הצמצום והשפע גם בגוף, ומיד ראינו יחד כמה היא יכולה לאפשר לעצמה לנשום ולנוע בחופשיות, וזאת לעומת הכיווץ וחוסר התנועה והלחץ שמייצגים את הצמצום, ושעימם היא נכנסה אליי לטיפול.
לאט לאט, היא למדה להיות במודעות גופנית למקומות המצמצמים ולהקשיב להם, לתת להם יחס מכבד אך יחד עם זאת לתת מקום גם לשפע, לתת מקום לנשימה ולחיים וגם לומר משפטים חיוביים שמחליפים את ההיאחזות הנסתרת בצמצום. אחרי כל זאת, הדיבורים והתנועות של שפע מול צמצום יורדים בסוף מהתיאוריה למעשה, ומתאפשר שנוי אמיתי ועמוק. בהצלחה.
אסתר אברהם מטפלת גוף-נפש בשיטת "עוצמת הרכות" לפניות ושליחת שאלות: Ester166@gmail.com
כתבות נוספות של אסתר אברהם שיעניינו אותך:
http://mame.kikar.co.il/101315.html
]]>
