שיר בלב: איך לעודד את עצמנו בזמנים קשים?

איך נוכל לעשות זאת בשעה שכל כך קשה לנו? בשיטה פשוטה מאוד, שיטה שלא עולה כסף וגם לא מייגעת אותנו יתר על המידה. בשיטת החיוך!

10 שלבים לשיטת החיוך:

1. את החיוך הראשון נמציא בעצמנו. לא נחכה שתהיה סיבה לחייך. במקום לרוץ ולשמוע מה קרה משך הלילה - נפקח את עינינו, נסתכל סביבנו ונספור את הטוב שבידינו. כל אחד יספור את הטוב שקיבל הוא. את מה שמתאים לו: את בן הזוג שלצדו, את הילדים שעדיין ישנים בתמימות במטותיהם, את הסדר בבית, את המתנה שקיבל מבן הזוג לפני כמה חודשים ליום הולדתו, את הדירה הנאה שדר בה, שקנה אותה לאחר השקעה מרובה. את נעלי הבית שמחכות לו תחת המיטה.
עכשיו נחייך, נחייך לעצמנו בלי להרגיש נקיפות מצפון.

2. נאמר תודה בקול רם. תודה בחיוך לה' שנתן לנו כל זאת. 'מודה אני'.. הדברים אינם מובנים מאליהם. ישנם רבים שאין להם מה שיש לנו. יש לנו אישה? כן, זה לא מובן מאליו, בואו נודה על כך. יש לנו ילדים? זה לא מובן מאליו, בואו נודה על כך. יש לנו דירה נאה? כלים נאים? אולי יש לי חדר שאני אוהב? חבר שמקשיב לי? כל אחד יבחר מה שיש לו ויודה עליו לאלוקים. מישהו מרגיש שאין לו על מה להודות? - חפש על מה ובטוח שתמצא.

3. הגיע הרגע להעיר את בני הבית? עשה זאת עם אותו חיוך על הפנים ותראה שכל הבוקר ייראה אחרת. כמה שונה להעיר ילד בצווי: קום! צריך ללכת! ובטענות: למה אתה עדיין ישן? אתה רוצה שגם אני אאחר בגללך? מאשר להעיר אותו בנועם. הילד רק יראה את חיוכנו, ירגיש את החיוך בליטוף ידינו ויקפוץ מהמיטה בין רגע.

4. התחיל הבוקר, מתחיל הלחץ, אין זמן. אין פנאי. ואנחנו מתחילים להתעצבן, להתרגז - אל נא תיפול רוחנו. נקבל את עצמנו כפי שאנחנו, רק שבכל רגע קט נזכיר לעצמנו את הטוב שבאמתחתנו. מתי אנחנו כועסים? כשאין בליבנו תקווה. כשאנחנו בטוחים שבגלל הילד הזה עוד נאחר, כשאנחנו אומרים לעצמנו: מי יודע מה יקרה לנו בדרך, כשאנחנו מסתכלים על חצי כוס ריקה. במקום זאת, בואו נלחש לעצמנו בשקט ובחיוך: יהיה טוב! יהיה טוב! יהיה טוב! ברגע שתהיה נפשנו מדובבת היא תיהפך לכלי עבור הטוב והוא יבוא.

5. נשמור תפילה קצרה מיוחדת שנייעד אותה לצידה לדרך עבור עצמנו. תפילה שבכל פעם שנכנס לייאוש נלחש אותה לעצמנו, בליבנו ובשפתנו, תוך כדי חיוך שמוכיח על תודתנו, וזאת גם אם התפללנו הבוקר. כל אחד ימצא לעצמו את התפילה שיותר נוגעת בו: שמע ישראל! או כל פסוק אחר מהתפילה, מספר תהילים.

6. מתחיל היום. קשה לנו. כל אחד במקומו. זה קשה לו עם הבוס שבעבודתו, זו קשה לה עם ילדיה, כולנו קשה לנו עם המצב השולט בנו, ובכל זאת, נקבע לעצמנו שעות – חיוך. בשעה 10 בבוקר חיוך של בוקר, בשעה 12 חיוך של צהריים ובשעה 4 חיוך של שעת –תה. בתחילה ייראה לנו החיוך כפוי, אבל כשייהפך להרגל הוא יהפוך את יומינו.

7. נכנסנו הביתה לאחר העבודה? הבית לא כפי שרצינו? הפוך? מלוכלך? הילדים מוזנחים? הבנים רבים? האישה מקבלת פנינו בפנים מיוזעות? בעבר היינו נכנסים לכעס ומצטרפים להמולה. עכשיו, כשאנחנו אוחזים בשיטת החיוך – נחייך לכל סביבותינו. החיוך שלנו יגרום לחיוך הדדי. פתאום ייראה לנו שאפילו הכלים שבכיור מחייכים. כשכולם יחייכו נרגיש את התקווה שבלב.

8. הגיעה עת השינה. מי אוהב ללכת לישון? הילדים בוודאי שלא. כבר התרגזנו, ורעמנו, וזרקנו אותם בכוח למיטות. זה מייבב שלא רוצה לישון, זו צועקת שרוצה רק כוס מים, זה טוען שנרדם בצהריים, וכל הבית אנדרלמוסיה ובדיוק עכשיו שמעתם על עוד פיגוע. כל זה אומר שהגיע זמן החיוך. אתם שואלים: איך? איך אפשר לחייך? אז אתם תענו לעצמכם, חייכו לכל אחד מהילדים, וברוח זו של חיוך ופיוס היפרדו מהם לשנת הלילה.

9. איך אתם נרדמים בלילה? תוך כדי מחשבות? על מה אתם חושבים לפני השינה? על כל הרע שבעולם? כמה אתם מסכנים, רק הילדים שלכם, רק ההורים שלכם, רק הבעל שלך, רק האישה שלך? בואו והירדמו לשם שנוי בלא לחשוב על כלום, רק על מה? על החיוך שלכם. ניסיתם פעם לשכב, לחייך חיוך גדול ולא לעצור. אתם תירדמו עוד רגע קט עם שיר קטן בלב.

10. בוקר אור הגיע שוב. איך היה בבוקר שעבר? איך עבד החיוך? עבד מצוין? למה שלא תבחרו בו גם לבוקר זה? לא פעל את פעולתו? כנראה עדיין לא התרגלתם לחייך מכל הלב ועם כל הנשמה. קומו, חייכו והתחילו את היום עם חיוך גדול ועם שיר של תקווה.