את אוהבת לצאת? לבלות? להתאוורר? את מחליטה לצאת לשמחת בית השואבה? חשבי אם זה מה שאת צריכה, האם זוהי החלטה נכונה? את מחפשת בילוי לילדייך הקטנים? הם משתעממים בבית? הם רוצים לצאת כבר החוצה? הם רואים את אבא והאחים הגדולים הולכים לרקוד? את מחליטה לקחת אותם לשמחת בית השואבה? חשבי אם זה מה שהם צריכים כרגע.
שמחת בית השואבה - שמחה גדולה ועצומה היא. הגברים רוקדים במלוא עוזם, איש איש לפי חסידותו, לפי מנהגיו, לפי הרגליו. השמחה פורצת גבולות, עולה וסוחפת את ההמונים. אלא ששונה הדבר אצל הנשים. כולנו מכירות את הדוחס, את העומס, את הכובד שביציאה לשמחת בית השואבה לבדינו או יחד עם ילדינו. לפנייך מספר נקודות שכדאי לך לתת עליהן את הדעת לפני שאת מחליטה לצאת:
1. שמחות בית השואבה נערכות בשעות ליל מאוחרות, האם הדבר מתאים לגיל ילדייך? נראה לך שהם יהיו מסוגלים להישאר ערים? ואולי אם תמשכי אותם הם יהיו עצבניים?
2. שימי לב, האם המקום שאליו את יוצאת מיועד גם לנשים? האם יש עזרת נשים? האם היא די גדולה כדי להכיל את כל הנשים המגיעות? האם יהיה לך מקום להיכנס?
3. האם את מצפה לחוות, לראות, להיות שותפה מליאה לשמחה? אם את מצפה להיות שותפה, חשבי אם המקום הזה עונה על הצורך שלך.
4. אם את יוצאת לשמחת בית השואבה כדי להירגע ולהיפגש עם חברות, אולי כדאי לכן לערוך מפגש במקום אחר? לשמוח באופן שמתאים לכן ולא להתלות על נברשות כדי לראות את הגברים רוקדים?
5. אם את אוהבת את רעש השירים, את הדוחק ואת החום, בדקי האם מתאים הדבר גם לילדייך? לא כל דבר שטוב לך, טוב גם להם.
6. את אוהבת לרקוד? אינך מסתפקת בצפייה בריקודי הגברים? חפשי שמחת בית השואבה כזו שבה יש מקום בעזרת הנשים לריקודי נשים, וגם שנוהגות לעשות זאת שם, לא בכל בית כנסת זה כך.
7. לפעמים טוב ללכת למקום קטן ושקט יותר, שיש בו מקום ברווח גם לך ולילדייך, מאשר לרוץ למקומות ההמוניים, אחרי כולם, ולהישאר בחוץ.
8. בעלך וילדייך יוצאים מהבית ואת נשארת בו לבדך? למה לצלול למעמקי הקנאה? ערכי שמחה גדולה אצלך לחברותייך, למכירותייך, או לשכנותייך, ייתכן שאפילו תיהנו לכן יותר.
9. מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו? את ממש לא רוצה להפסיד? קפצי לרבע שעה רק לטעום את הטעם, אל תתפתי לחכות לבעלך ולהתייבש בחוץ, זה יביא לבסוף לכעס מיותר.
10. ילדייך בוכים שרוצים ללכת עם אבא ואת חושבת שלא כדאי? אל תנסי לפצות אותם על כך, עליהם לשמוע למה שאת אומרת, רק נסי לחשוב איך בכל זאת יוכלו לטעום משמחת בית השואבה, אולי לכי אתם למקום קטן, שכונתי? אולי יש שמחה גדולה כזו במקום מרכזי ואפילו עם זמר ידוע, ששם תסתובבו בחוץ כמו כולם, ותחסכו את הדחיפות שבבתי הכנסת.
11. אל תעשי דברים ללא לחשוב, חישבי לפני כן מה את רוצה בדיוק, מה בעלך רוצה, למה מצפים ילדייך מה לדעתך כדאי לעשות. הגיעי למסקנה ברורה ואז השליכי אותה על ילדייך.
12. הסבירי לילדים את גישתך ברגע של שקט וללא הפרעות. זכותם לדעת מה כוונתך כשאת אומרת להם: לא! ומסרבת לקחתם אתך, או כשאת טוענת שלמקום מסוים אין הולכים בשום פנים.
13. כבר לקחת את הקטנטנים לשמחת בית השואבה בבית הכנסת? הם משתעממים ובוכים? חבל להמאיס עליהם את השמחה הגדולה, הוציאי אותם מתוך ההמולה וקחי אותם חזרה.
14. חשוב מכל, לפני שאתם הולכים, הסבירי לילדים על מה ולמה השמחה הרבה. הסבירי להם שבזמן שבית המקדש היה קיים היו בכל יום מימות החג שואבים מים ממעין השלוח הסמוך לירושלים ומנסכים את המים על גבי המזבח. הרבי בתיאורים ובסיפורים אודות שמחת בית השואבה של אז, הדברים יתחברו להם עם השמחה הרבה של היום והם ייהנו הרבה יותר.
סוף דבר:
שמחת בית השואבה היא דבר נפלא ואין שמחה גדולה ממנה בתנאי ששומרים על כללים מסוימים. ייתכן שהשמחה מצוינת עבור בעלך, עבור ילדייך הגדולים, עבור חברתך וילדיה, אבל לך ולילדייך היא לא מתאימה בדרך הרגילה. נתבי את הדרך לפי האינטואיציה שלך ולא לפי מה שעושים כולם.
