שמחת תורה היא האושר של הנשמה, גם שלנו, הנשים.
1. אצל ילדים (נכון, גם אצל חלק מהמבוגרים) אין שמחה בלא מנוחה. אם לא ינוחו בצהרי היום הם לא יצליחו להחזיק מעמד בלילה. אסור לפספס את שעות המנוחה לפני הלילה של שמחת תורה. השכיבי את הילדים לנוח, נוחי גם את ולו מעט, כשתקומו תרגישי כאילו את בן אדם חדש.
2. ילד רעב הוא ילד עצבני שלא נהנה מכלום. דאגי שהילדים יאכלו משהו לפני כניסת החג. (תוכלי לחבר את זה לזמן הפרידה מהסוכה). ההקפות מסתיימות יחסית מאוחר והילדים הרעבים עלולים להעכיר את האווירה. חבל.
3. ילדים לא מספיקים ללמוד במוסדות לימודיהם אודות חגי תשרי באופן מלא. הם גם לא למדו שחג סוכות הוא חג אחד ושמחת תורה הוא חג נוסף. מצאו את הזמן משך חג הסוכות ללמד את הילדים ולהסביר להם מה שלא למדו בשום מקום כדי שידעו במה הם שמחים ומדוע דווקא עכשיו. פעמים רבות אנו סבורים שילדינו יודעים על מה מדובר ובעצם אין להם שמץ של מושג.
4. כמה אנו אוהבים להלביש את ילדינו בבגדים הנאים, השבתיים. גם הם אוהבים מאוד להרגיש 'חגיגיים'. אנחנו משקיעים הרבה כדי לפאר את החג גם בלבוש, אבל, אל תשכחו שבשמחת תורה הילדים מרבים לרקוד. לעתים חם בבית הכנסת בזמן הריקודים, על אף המזגן שפועל. הבגדים ההדוקים, הדוקרים, המחממים או הבלתי נוחים מפריעים לילד וגורמים לו להזיע ולהתעצבן. דאגו לילדים לבגדים שיהיו נוחים לריקודים ולעומס האנשים, והם לא יגיעו אליכם כל כמה דקות מזיעים, מנדנדים, רוצים כבר הביתה, או סתם כך מקטרים.
5. כל ילד אוהב לרקוד ולשמוח באופן אחר. ישנם ילדים שאוהבים לשיר בקול גדול וישנם כאלו שאינם אוהבים לבלוט ולהיראות. ישנם ילדים שאוהבים לרקוד במלוא מרצם, ויש כאלו שאוהבים לשבת בצד ולהסתכל על הרוקדים ורק מדי פעם להגיח ולעשות סיבוב. אל תהיו אלו שמחליטים עבור ילדיכם מה טוב להם. תוכלו להושיט להם יד אם אינם מאלו שרוקדים מלכתחילה, תוכלו לעודדם להתקרב ל"כל הנערים" באמצעות גירויים בדמות שקיות נפוחות, אבל לא תוכלו להכריחם לרקוד. הכירו באופי ילדיכם ואם אתם רוצים שירקדו יותר – עשו זאת אתם, יש סיכוי שפעם אחת הם יעשו זאת אחריכם, יחקו אתכם, ייהנו וימשיכו הלאה.
6. אל תערכו השוואות בין ילד לאחיו ובין ילד לחברו. אל תאמרו לילד: "תראה את משה, כמה יפה הוא רוקד ואתה יושב ולא קם!"
7. כיום ילדים אינם מייחסים חשיבות רבה לטופי ולסוכרייה, הם כבר מצפים לשקיות גדושות ומגרות וגם אלו כבר לא גורמות להם לעונג אין סופי. ככל שייזרקו על ראשיהם סוכריות רבות יותר - כך לא יכירו בהן ולא ייהנו מהן. אם יש לכם השפעה על מקום התפילה, הנהיגו דברים ברורים, כמו למשל חלוקת שקיות רציניות ב'כל הנערים', במקום כל הסוכריות שמתעופפות כל העת. תוכלו לחשוב אולי להכין שקיות בריאות יותר, באופן יחסי, לטובת אלו שממש נגד ממתקים. הבינו שדווקא את היום הזה ילדים אוהבים גם בלא קבלת פרס. הפרס זו התורה עצמה והריקודים לכבודה. כל הילדים אוהבים להסתכל על הריקודים ולהיות שותפים לשמחה, אם רק נדע איך לקבל אותם למעגל.
8. אם בבית הכנסת שלכם מחלקים בלי סוף מיני מתיקה - אל תנסו לעמוד מול הזרם, אל תאמרו לילד כל הזמן: "אני לא מרשה לך לאכול! אמרנו רק אחת, נכון? וכך הלאה, ותרו מראש ביום זה, כי אחרת הוא יתגרה מחבריו ויאכל בלי לספר לכם, או שינדנד לכם בלי הפסקה עד שבלאו הכי תתירו לו את בקשתו.
9. דגל או ספר תורה? -ילדים לוטשים עיניים למה שיש לחבריהם, לכן אל תתפלאו שעל אף שקניתם להם את התורה הכי יקרה, עשויה מקלקר מרופד ועטופה בגלימת זהב – הם לא יהיו מרוצים בסוף. איך תגרמו לילד להיות מרוצה ממה שיש לו? - קנו לילד מה שהחלטתם עבורו. עשו עסק גדול ממה שקיבל, חבבו עליו את מה שקניתם עוד לפני שמגיע היום הגדול, הסבירו לו מראש שבשמחת תורה כל אחד מביא את מה שהוא קיבל, ייתכן שמישהו יקבל ספר תורה יותר גדול, יותר אמתי או דגל יותר מושך, אבל זה שלנו. זה יותר טוב ויפה ויקר עבורנו מכל דבר אחר. כן, עבורנו. וזה מה שחשוב.
10. בשמחת תורה הילדים רוקדים, אוכלים, משחקים בחוץ ונופלים על הרצפה כל הזמן. אל תנסו לחנך אותם לניקיון דווקא ביום זה, אל תעירו להם ללא הפסקה על הבגדים שיתלכלכו. אל תנסו לתקן לילדה את הסרט בשיערה או את הסיכה שנפרמה. מהר מאד תגלו שהסרט חוזר לסורו והשחור שבצווארון לא מתנקה מאליו.
11. בבתי כנסת רבים מסתיימת התפילה בשעת צהריים מאוחרת. הילדים חיים כל היום על הממתקים. בדקי אם תוכלי, ואיך, להושיב אותם לקידוש ביניים בבית הכנסת או בבית ולהגיש להם ארוחה אמתית, כדי שלא ייאבדו את התיאבון ויסיימו את היום בספירת מלאי של 15 טופים, 12 סוכריות ושתי מציצות על מקל. אל תשכחי את הילדים ואת צרכיהם ביום הארוך הזה מפני עיסוקך בתפילה, בשמחה ובפטפוט עם חברות.
12. כמו בשמחת בית השואבה, גם כאן, מנסות כל הנשים לראות ולו משהו ממה שמתרחש אצל הגברים. לשם כך הן אמורות להיות בקיאות בדחיפות ידיים, בפעלולים ובתרגלי אקרובטיקה. במציאות, מלבד אלו שבספסלים הראשונים, אין האחרות רואות דבר, רק דוחפות את ראשיהן ומנסות מבלי מועיל, אל תנסו דבר שלא תצליחו לעשותו. לא שווה לעשות זאת אם מלכתחילה אתן רואות שאין סיכוי. לא חייבים לראות את הרוקדים כדי להקשיב וליהנות. ואם אתן מאד רוצות בקשו מאלו שלפניכן לפנות לכן את המקום לכמה דקות בהבטחה שתשיבו להן אותו ממש מיד.
13. שמחת תורה זהו יום מרגש. הוא בעצם מורה על מוקד החיים שלנו, כיהודים. הוא מוכיח בשירה ובריקודים שאנו מצביעים ברגלינו לתורה ואוהבים אותה בכל מאודנו. מצאו זמן שקט, ללא פטפוטי נשים, להאזין, לזמזם, להפנים ולחוות באמת ובתמים את חווית התורה. התנועעו ימין ושמאל לשירת ה"תורת ה' תמימה", חבקו את ילדיכן לשמע: "שישו ושמחו בשמחת תורה" ושירו באזניהם בערגה את המילים. דמיינו את עצמכן נושקות לתורה גם אם אין היא חולפת על פניכן.
סוף דבר: שמחת תורה זוהי השמחה המרגשת ביותר עלי אדמות, האם נצליח להיות לה לכלי פאר שיקבל את הברכה וידע להעריכה? האם נצליח לשמר את הייחודיות שבסגולתה? האם נצליח לשאוף לקרבנו את ריחה של השמחה ולהעביר את עומקה לילדינו הטהורים? – בואו נתמקד בעיקר, בואו נאסוף לתוכנו את אוויר הפסגות הזה ונשמר אותו בצנצנת ליבנו לנצח.
]]>
