מהו עניין הביכורים? מה מעניין בפרי חדש? מה כל כך משמח אותנו בגד חדש? רכב חדש? או באישה או בעל חדש? שעל זה גם מכוונים בעת אמירת ברכת "שהחיינו"? כנראה שיש איזו שהיא חיות מיוחדת בברכת "שהחיינו"!
כל אימת שאנחנו מרשים לעצמנו להתחדש במשהו, זה מכניס בנו חיות עצומה וע"כ מודים לה' תודה שהוא מחיה אותנו במשהו חדש. הזיקנה היא הדבר המפחיד והמאיים עלינו ביותר גם אם איננו מודעים לו. אנו מתפללים ואומרים: אל-תשליכני, לעת זקנה; ככלות כוחי, אל-תעזבני. תעזבנו" (תהילים ע"א ט').
רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב אומר: "ביכורים הם בחינת התחדשות. עיקר החיוב על ביכורים מרמז על התחדשות"( יורה דיעה, הלכות בשר וחלב, הלכה ד'), זהו אחד הסודות במשנתו הסדורה של רבי נחמן.
מהי אותה ההתחדשות התמידית שאנו מצווים עליה, כל יום וכל שעה? ובכן, יש בנו בכולנו מן "מזיק" פנימי כזה שמפיל אותנו, הולך איתנו לכל מקום כאילו מישהו הדביק לנו איזה "צ'יפ" כזה לווריד או למוח והצ'יפ הזה מנחה אותנו ומפיל אותנו במילים הבאות:
"עוד פעם את רוצה להתחיל דיאטה? את רצינית? כמה פעמים התחלת דיאטה ולא הלך לך? למה נראה לך שהפעם כן תצליחי?! נו באמת, אל תבטיחי לעצמך, ואפילו אל תנסי כי ברור שאת נופלת, כבר נפלת עשרות פעמים, למה נראה שהפעם זה ילך? עזבי אותך!"
כמעט כל צעד ה"מזיק" הזה מתעורר ומנסה להרדים אותנו בכל מיני טענות:
"אתה באמת חושב שאם הפעם תחמיא לרעייתך, או תשים יד בבית במעט עזרה זה יעזור? הרי גם אתמול עשית כלים ושטפת את הבית, וחטפת על הראש, נכון? אז למה נראה לך שאם היום שוב תהיה נחמד ומפוייס, היא לא תשגע אותך?! היא תמיד תמצא משהו, אחי, אתה חי בסרט!" וכך ממשיך הצ'יפ ומחליש אותנו: "אל תהיה פראייר שאשתך תחפש את החברים שלה, אל תעזור יותר, כמה שאתה נותן יותר היא עולה לך על הראש, פעם אחת שהיא תלמד לקח, תהיה גבר!".
וככה הנודניק הזה מחליש אותנו ומרפה את ידנו, כמעט בכל צעד במשך היום ובמשך החיים!
"מה החלטת היום לקום מוקדם? למה נראה לך, הרי אתה מבטיח לעצמך כל יום שיותר אתה לא מאחר לעבודה, למה אתה מאמין שפתאום תשתנה, שפתאום תהיה מישהו אחר, מין חרוץ כזה? תמשיך לישון חמוד תישן, תישן..!
כך היצר הזה מנסה להזקין אותנו בתוך התובנות הישנות שלנו, בתוך ההרגלים שלנו , בתוך כל הכאבים והכעסים שלנו על עצמנו, וזו המחלה הקשה ביותר שלא נותנת לנו להתרומם קצת ולנשום אויר נקי. זה מה שמזקין לנו את המוח, את הרצון, את השאיפות.
בא רבי נחמן ואומר: אחי תתעורר, "מה שהיה היה, עכשיו מתחילים מהתחלה!" (אפילו בניגון) ושוב בא הצ'יפ ואומר: "מה התחלה איזה התחלה, מיליון פעם התחלת מיליון דברים אתה בבעיה אתה לא קולט?" והנה התפילה שלנו :"אבא, תחדש אותי לגמרי!" וגם זה בניגון.
ואז אנו מבקשים מבורא עולם:
"אבא יקר, אנא חדש אותנו תן לנו להרגיש שאתה מחיה אותנו, לנו אין שכל, לנו אין כח מעצמנו להתמודד עם הזיקנה שנפלה עלינו ככה באמצע החיים, זיקנה שתופסת אותנו בשנות השלושים והארבעים, אנחנו בגוף אמנן נראים צעירים אבל בנפש אנחנו מרגישם שעשינו ועושים טעויות כאילו אנחנו בני 1000 שנים, אין מכשול ואין טעות שעוד לא עשינו. איזה סיכוי יש לנו בכלל לראות שיש עולם מלא טוב, עולם מלא אור, עולם מלא תקווה, אם אנחנו עושים רק טעויות?! אבא, רק אתה יכול לחדש אותנו. אבא רק אתה יכול להראות לנו שכל רגע הוא חדש, שבכל בוקר מפציעה שמש חדשה,שכל יום הוא בריאה חדשה שלא הייתה אתמול. שאני האני הזה שאני כועס עליו מאוד, הוא שייך לעבר וכעת אני עומד בפני בחירה חדשה. ואני מסוגל להיות אחר, אני חדש אני מחדש את עצמי. אני מפסיק לכעוס על עצמי. מאמין מאוד בעצמי. ובהתחדשות ובועט באותה זיקנה שמנסה להפיל אותי , אני מבקש שכמו שבגוף מתחדשים התאים הביולוגים, כך יתחדשו בי התאים הנפשיים, התאים של כח הרצון ושל כוח הבחירה!".
זהו סוד הביכורים שעליו מדברים הצדיקים וזה מהווה אתת הנדבך העיקרי בתורת רבינו נחמן.
כל רגע חדש שאני מרגיש טוב יותר מהרגע הקודם, כל פעולה אחרת שאני עושה שלא עשיתי אתמול, כל התגברות חדשה שאני מתגבר על עצמי, באכילה בעייפות, באדישות, כל שליטה במידת הכעס, בתאוות אכילה, בלשון הרע, כל התגברות כזו היא "ביכורים", היא מתנה שאני נותן לעצמי ולעולם. יש כאן דרך ריפוי חדשה שאתה בעצם מוליד את עצמך מחדש. אנחנו יכולים בהחלטה מושכלת ובריאה להתחיל לאהוב את מה שיש לנו ואת מה שיש בנו, בכל רגע נתון.
זה ביכורים, וזהו קסם ההתחדשות. רק בדרך זו נמנע מעצמנו את ההזדקנות עם העומסים המיותרים שרק מפילים אותנו ולא נותנים לנו לעוף למקומות הראויים לנו.
זו תורתו של הקואצ'ר הגדול רבנו נחמן מברסלב.שמלמד את "סוד הביכורים" שאנחנו מביאים לעצמנו, ומאתנו להקב"ה.
]]>
