מנחם וגיטי עמדו מתחת לחופה נרגשים, הם בכו. כן גם מנחם בכה, הם אמנם מכירים האחת את השניה כבר כמה שנים, אך לרגע הזה לא צפו להגיע. לצידו של מנחם עמדו חבריו הטובים, לצידה של גיטה ניצבו חברותיה ושתי אחיותיה. ההורים ורוב האחים לא היו.
הכל התחיל מכאן.
מנחם היה בחור ישיבה למופת, מגיע מבית חרדי אביו איש עסקים מצליח ולמדן שהתגורר בחול שנים בקהילה החלבית ואמו צרפתייה חרדית ממוצעת. משפחה למופת העונה ללא עוררין על כללי המגזר.
גיטה מגיעה מבית חסידי ירושלמי, אפשר לומר 'פרומערי למהדרין'. גיטה הייתה הכבשה השחורה, בעלת אופי כריזמתי, מביעה את דעותיה בכל מקום אפשרי ובעיקר נגד הזרם. כזו היא גיטה, 'בכל משפחה חייב להיות את האחד הזה', כך היו אומרים עליה.
באחת משבתות החורף, אחיה של גיטה הרגיש לא טוב והובהל לבית החולים, גיטי כבת השלישית מבין עשרה התנדבה לשהות לצידו כל השבת ולאפשר להוריה לנוח בבית.
סיפור חייה האמתי של גיטי עומד להתחיל מאותם רגעים שהתנדבה מרצונה הטוב להיות עזר לאחיה. לצידו של אחיה מצויד בשקיות אוכל טעים ומוכן לכל השבת ארוז בקופסאות לפני גדלים וצבעים.
מנחם שהה לצד מיטת סבו, הוא היה נכד מקסים תמך בו, במהלך השבת מנחם עשה קידוש לאביו, גיטי ששהתה ליד מיטת אחיה ביקשה להצטרף לקידוש על מנת לצאת ידי חובה. מנחם אף כיבד אותם במטעמים הארוזים שהביא עמו. בשבת בצהריים התפתחה שיחה בין הסב לבין גיטי שסיפר לו על הוריה ומשפחתה. מנחם הקשיב הוא הצטרף לשיחה, הם שוחחו שעות ארוכות ולאחר צאת השבת נפרדו. יום למחרת נפגשו שוב מנחם וגיטי, ומכאן, נוצר קשר ביניהם.
הקשר בין מנחם לגיטי שלא בדיוק היה קשר המתאים לבחור ישיבה, התנהל בסתר ולאחר זמן הם החליטו להינשא. ההתנגדות שספגו מההורים הייתה עצומה, הוריו של מנחם לא הסכימו בשום אופן כי בנם עלם חמודות בחור ישיבה מבין הטובות, יישא מישהי שאינה במסגרת וללא בדיוק עונה לדרישות בית יעקב, על אף שמשפחתה שונה ממנה. ואילו הוריה של גיטי לא הסכמו בשום אופן כי תשא בחור ספרדי ושאינו תואם את האופי המשפחתי. על אף ירידתה הרוחנית האמינו כי היא עוד תשוב.
המלחמה הייתה קשה, גיטי עזבה את הבית, ומנחם שמר הכל בפנים, הוא נפגש עם מי שהציעו לו ועדכן על כך את גיטי, עשה זאת למען הוריו. עד שיום אחד הוא החליט כי הוא מספר את האמת להוריו. ואז הגיע הפיצוץ הגדול, אביו הודיע לו חד משמעית שאם יבחר בה, אין מקומו איתם וכי הוא אינו מתכונן להגיע לחתונה. הוריה של גיטי ניתקו עימה את הקשר. לחתונה הגיעו שתי אחיותיה הגדולות היחידות שהיו בקשר אתה הן הרגישו החמצה בלבם.
אפשר להבין את ההורים?
מה באמת גורם להורים להתנגד ולהביע אכזבה? הצפייה? הדאגה לשלום הילד מתוך ההנחה כי אנו יודעים מה טוב עבורו? חשוב להבין ולזכור שבתור הורים יש להאיר את עיני הילדים, לכוון אך בשום אופן לא להחרים, הזיכרון העגום כי הורים לא השתתפו ביום חתונת בנם בעל נזק עצום וכמעט בלתי נסלח, במידה ונתקלים בסיטואציה שאינה ניתנת למניעה.
הדרך הכי טובה היא לקבל אותם, הרי יחסי הורים וילדים אינם מושתתים רק על סיפוק רצונותיו של ההורה, אלא גם על הגשמתו של הילד ותקווה שיבחר בחינוך שהענקנו לו.
אך שימו לב, החרמה של הילד יכולה לגרום נתק ונזק בלתי הפיך ולהוביל לאבדן של ממש, הורים כדאי שתכילו.
]]>
