בתביעה טענה האישה כי לה מגיע 75% מכלל הנכסים בעוד לו היא מבקשת להותיר 25% בלבד ובקשה מבית המשפט שיורה על חלוקה לא שוויונית של הרכוש.
שלמה היה נתון בלחץ עצום ובפחד ושאל שוב ושוב האם יש אפשרות חוקית להוציא מחזקתו ובעלותו את חלק הארי בבית ורכושו ולהותירו עם חלק זעום לאחר שעמל במשך שנים רבות והשקיע את כל כולו בביתו ?
האם יש אפשרות חוקית כזו או תקדימים (פסקי דין שכבר ניתנו) בעניין?
הסברתי לשלמה כי האפשרות קיימת אך היא לא ניתנת בקלות. עוד הוספתי שסעיף 8 לחוק יחסי ממון מקנה סמכותלבית המשפט לערוך חלוקה לא שוויונית במקרים ספציפיים ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
שלמהביקש לדעת עוד על הנושא ושאל מתי בית המשפט יכול לפסוק כי החלוקה לא תהיה שווה?
בדרך כלל, אמורים נכסי הצדדים להתחלק שווה בשווה.ואולם כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות שהחלוקה לא תהיה שווה אזי החוק מקנה סמכות לבית המשפט להפעיל שיקול דעת ולחלק את הרכוש כראות עיניו.
בעצם חוק יחסי ממון מבוסס על ההנחה כי נעשה מאמץ משותף, קרי, שמגיע לכל בן זוג מחצית מן הרכוש הכולל של המשפחה מאחר שכל בן זוג תורם את חלקו ואמור לעמוד בציפיות כלליות הנוצרות מעצם הנישואין, שכל אחד, כשותף מלא, יתרום לפי יכולתו לקידום המשפחה בכל התחומים, ובמיוחד בתחום הכלכלי; בין אם ישירות, בהכנסות שמרוויח מעבודתו, ובין אם בעקיפין, ביצירת סביבה תומכת בבית, בטיפולו ובטיפוחו, בטיפול בילדים, וכדומה.
שונה המצב כשבן זוג אחד אינו תורם לתא המשפחתי ואינו עומד בציפיות האמורות, תוך שמאמץ לעצמו גישה של התנערות מאחריותו לתרום ממאמציו לכלכלת המשפחה.
במקרה כזה, הרציונל שעליו בנוי החוק אינו מתקיים, ומסיבה זו העניק המחוקק לבית המשפט את הסמכות לסטות מחלוקה שוויונית במקרים בהם אכן קיימות נסיבות כאלה.
יש לך סיפור בו בית המשפט פסק כי החלוקה לא תהיה שווה שאל שלמה, בוודאי – עניתי.
רחל ושאול (שמות בדויים) היו נשואים וניהלו משק בית משותף כאשר רחל עובדת כגננת ומשקיעה את כל מרצה מחוץ לבית ומחוצה לו ואילו שאול נע בין עבודות מזדמנות , וברוב הזמן היה מובטל.
שאול לא עזר בגידול הילדים ובעבודות הבית השותפות. להגנתו טען שאול כי הוא שיפץ את הבית מידי פעם ולשאלת בית המשפט מדוע לא התמיד בעבודתו הסביר שאול כי הוא לא היה מסוגל לעבוד כשכיר וניסה מספר פעמים להקים עסקים אך לצערו הם נכשלו.
בעת פרידת הצדדים טענה רחל כי היא השקיעה את כל מרצה ובקשה כי חלוקת הנכסים לא תהיה שווה. בית המשפט קיבל את טענותיה של רחל וקבע כי "נסתרה ההנחה לפיה שני בני הזוג תרמו את מלוא מרצם ואונם לרווחת המשפחה..."
"התרשמתי כי התובע גם לא תרם תרומה משמעותית לטיפוח הבית וטיפול בילדים. הנתבעת היא זו שנשאה בעול מטלות הבית, לצד עבודתה בחינוך לצורך פרנסת המשפחה. נסיבות מיוחדות אלה מצדיקות, לטעמי, כי הנכסים לא יאוזנו (יחולקו) באופן שווה".
אבל אני הייתי שותף מלא בהכל טען שלמה . עזרתי בגידול הילדים, בניקיון הבית ובתחזוקתו ועבדתי גם קשה מאוד מחוץ לבית. הייתי שותף אמיתי.
אם כך אפשר להתחיל להירגע. – עבודה רבה לפנינו אך דומני כי בעניינך לא מתקיימות הנסיבות בעטיין יחלק בית המשפט את הנכסים שלא בדרך של מחצה על מחצה.
סיפורו של שלמה הסתיים כפי שרצה. הצדדים התגרשו והרכוש חולק באופן שווה.
ואולם לא כל סיפור מסתיים כך .
האם לדעתכם חלוקה בין בני זוג עם היפרדותם צריכה להיות חלוקה שווה או הוגנת ?
הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת בתחום דיני המשפחה, האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו .
]]>
