סוד האושר הנשי נחשף

אולי ההקבלה נראית לכן ממבט ראשון מופרזת קמעא. בסך הכל, כולנו בוחרים יום יום, מה כבר יכול להסתתר שם? הבה נערוך היכרות קצרה עם אחד ההיבטים של כוח הבחירה, ניגע בו מעט ונבחין בפוטנציאל המדהים של שינוי והתפתחות שהוא אוצר בקרבו.

נתחיל בתיקון טעות.

אנחנו בוחרים כל הזמן. אני בוחרת אם לשתות תה או מים, ללכת לאירוע מסוים או להישאר בבית, לסדר את הבית או להרים טלפון לחברה (או שניהם יחד, כלומר אף דבר לא) החיים שלנו מרוצפים בצפיפות בבחירות קטנות, קטנטנות ומדי פעם בינוניות. מלבד כמה איברים חיוניים, כל תנועה נובעת מבחירה, כך שהבחירה היא חלק בלתי נפרד מחיינו.

והנה השגיאה.

בחירה היא הדבר הגבוה ביותר שהעניק לנו אלוקים. אנחנו מייחסים אותה, בטעות מוחלטת, לכל אותן העדפות שמשרתות אותנו בחיי היומיום. העדפה, חשוב לזכור, אינה בחירה. כשאני מושיטה את היד לבגד הוורוד ולא לצהוב, או שותה נס במקום ספרינג, אני נמצאת במרחב רגשי שבו אני עושה מה שנוח לי, מה שמתחשק. השחקן הראשי במרחב הזה הוא הרגש, ומשום כך זו לא בחירה אלא העדפה.

הבחירה ביסודה נובעת מהמוח, והיא גם עובדת אחרת לגמרי.

כשאנחנו מבינות את זה, נוכל להתקדם אל המקום שבו נמצא הכאב. מתי אני פוגשת בכאב בחיי? כשאני מעדיפה משהו מסוים, ונאלצת להימנע מכך, או לעשות משהו אחר. הניקיונות המתישים של ערב פסח הוא לא דבר שהייתי מעדיפה לעשות. מה לעשות שלוח השנה לא מתחשב בהעדפות כאלה ואחרות? אז אני נאלצת להשתעבד לבית לפרק זמן מרגיז. גם לקום בבוקר הוא לא תמיד הבחירה המועדפת, אולי היום אתפנק קצת במיטה ואקום בעשר? הו, לא. אני חייבת להוציא את הילדים בזמן, אחרת יגיע לפה קצין ביקור סדיר, ואני מוכרחה לרוץ לעבודה בזמן. זה יכול היה להיות רעיון מוצלח כל כך לנפוש בפסח בבית מלון טוב, אבל מגבלות התקציב מסכלות את החלום הזה עוד טרם העלית אותו על דל שפתייך.

כשאני פוקחת עיניים, המציאות נראית מוגבלת עד כאב. כה מעטות הן אפשרויות הבחירה בעולם שכולו מוכתב בידי סדרי שגרה, מסגרת אשראי, מסגרות חיים. מתי כבר נשאר לי לבחור באמת, במה שחפץ ליבי?

הכאב הזה הוא כאב אמיתי ועמוק, כי הוא נוגע בדבר היקר לנו ביותר, בכוח הבחירה. כשהבחירה האינסופית שניתנה בידינו נאזקת במגבלות וחסומה בבלמים איתנים, נחווה בהכרח כאב עצום.

סוד האושר: הבחירה

אני יודעת שאשמע אוטופית, אבל אומר זאת: את יכולה לבחור בכל רגע נתון. כל אותן בחירות שאינן ניתנות למימוש, אותן הזכרתי קודם, אינן בחירות אלא העדפות. הבחירה ניתנת למימוש בכל מצב ותחת כל מגבלה.

הכאב נעוץ בך. כשיש בפנייך שתי אפשרויות, האחת מהן מועדפת עלייך אך בלתי אפשרית (נופש בבית מלון לכל הפסח) את מסרבת לבחור באפשרות השנייה. כמובן שלא תישארי בין שמים לארץ ואת הפסח תחגגי בביתך הפרטי, אבל לא בחרת בזה. נאלצת, נשארת כלואה באפשרות הבלתי מועדפת.

ולמה שלא תבחרי, כן, תבחרי! באפשרות הבלתי מועדפת מלכתחילה?

זו הרי האפשרות שבחר לך הבורא, ואם תתמרדי, תצרחי, תתמרמרי ותבכי לא תשני אותה. אז קדימה, עשי רצונו כרצונך.

כל מה שאת לא בוחרת בו נעשה קשה מנשוא. הוא מכביד עלייך, הוא מקשה ומעייף ומעצבן ונוראי ולא מוצלח בעליל, לא כי הוא התחתן עם רשימת התארים ה"מחמיאה" הזו, אלא כי לא בחרת בו.

את מתארת לעצמך מה יתרחש ברגע שתבחרי לסדר את הסלון, אחרי שכל הילדים הפכו אותו על כרעיו וקרבו והתאדו לאן שהוא בלי לנקוף אצבע? לא תאלצי, לא תהיי מוכרחה- פשוט תבחרי. באותו רגע המעשה הזה אולי לא יהיה הנעים והנחמד ביותר בתבל, אבל הוא יהיה קליל יותר, אפשרי. פתאום הכבלים הללו שבולמים אותך ומכתיבים לך כמעט כל רגע בחייך, יתמוססו כלא היו ואת תהיי בת חורין, שיכולה בכל מצב נתון- לבחור.

כבר הזכרנו שבחירה אינה פעולה רגשית, היא נובעת מהשכל. לנתון הזה יש משמעות אדירה. את לא חייבת לחבב שטיפת כלים כדי לבחור בזה! אבל אם את שוטפת כלים, עשי זאת מתוך בחירה.

מה זה יעשה לך? כדי להמחיש זאת ביתר חריפות, נצא לרגע מהמטבח לדוגמה משמעותית יותר. נניח שאת מורה שצברה וותק וניסיון בהוראה בכיתה ד', לפתע פתאום את מתבקשת על ידי ההוראה לעבור ללמד בכיתה א'. את יכולה מכאן ועד להודעה חדשה להסביר ולנמק מדוע את מעדיפה ללמד בכיתה ד' ועד כמה כישוריך וניסיונך ויכולותיך מתאימים במדויק להוראה בכיתה ד', וייתכן גם שאת צודקת. אבל עובדה: קיבלת את כיתה א'.

איך תעבור עלייך השנה? זו שאלה שתלויה בבחירה. אם את מרגישה מוכרחת ואנוסה על פי הדיבור, מהר מאוד תחושי כישלון, חנק בלתי אפשרי, אומללות. תרטני ללא הרף ותאשימי את ההנהלה על המעשה האווילי והנוראי שהם עשו. אבל האשמה היחידה היא- את. רק את. כי אם תחליטי, במצב העניינים הבלתי ניתן לשינוי, לבחור ללמד בכיתה א', הכל יראה אחרת לגמרי.

על קצה הלשון: לא לשווא שורש המילה בחירה ב.ח.ר= ח.ב.ר. הבחירה מאפשרת לנו להתחבר ולהתיידד עם נתוני חיינו, בידינו הדבר להפוך את הבחירה לחברה או לבכי- רע. אחד הסדנאות המדהימות של "תעצומות" מלמדת כיצד לוותר על הפגיעה. במהלך הסדנה אני אומרת לתלמידותיי: תבחרי לוותר על הפגיעה.

מה, הן שואלות, את באמת חושבת שאנחנו בוחרות להיפגע? פוגעים בנו, מתעלמים מאיתנו, לא עושים או כן עושים לנו, מה זה קשור לבחירה שלנו?

הנה גיליתי לכן עכשיו, על קצה המזלג, את הסוד: אם את מחכה, נניח, שיצלצלו ויזמינו אותך לליל הסדר וזה לא מתרחש, הפגיעה היא בגלל שההעדפה שלך לא התממשה, אבל את יכולה לשלוף את הכלי המדהים שנקרא בחירה, ולבחור להישאר בבית, לבחור באי ההזמנה! למה לבחור? כי הפגיעה לא תשנה את המציאות, היא רק תשבור את ליבך ותעמיס כאב על האירועים שהתרחשו. למדי לחיות בטוב עם כל מה שמתרחש בחייך.

כך, במחי בחירה, יהפכו החיים שלך להיות נפלאים, מלאי חרות ומוצפים באור.

רחל בולטון מפתחת שיטת "תעצומות- כלים לשינוי בחיים" info@taatzumot.co.il