אני מבינה מה עבודת פרך לאישה כשהיא חורשת בשדה, בשמש הקופחת, ועוד עם שישייה בבטן. מבינה לגמרי. זה קשה! מבינה שאישה לא אמורה לבנות בניינים ולסלול כבישים בדרך כלל, ואם דורשים את זה ממנה אז זו עבודת פרך.
אבל למען השם, מה עבודת פרך לגבר, כשהוא נדרש להחליף טיטול לילד או לטגן חביתה?
מציירת לעצמי את האישה חוזרת הביתה גמורה מותשת מעבודת החריש, ומספרת לבעלה כמה קשה היה להתכופף במצבה. והוא מספר לה בתורו עד כמה קשה היה לשטוף כלים או לגהץ. מסכימה שלא קל לגבר לעשות עבודות בית, אבל קצת פרופורציה. מה ההשוואה בכלל מול מה שאנו, הנשים, עברנו? לקרוא לזה עבודת פרך?!
אלא מה, לפרעה היתה בעיה אחת בלבד שאותה הוא רצה לפתור: לעצור את התרבות היהודים במצרים. הוא לא היה סתם פמיניסט שדרש שוויון זכויות בין גברים לנשים, הוא רצה לפגוע בילודה.
וזה אמור לעבוד. בלי קשר לעבודת פרך. אישה שיוצאת לעבוד בחוץ ומעוניינת לבנות קריירה חושבת על תכנון המשפחה שלה קצת יותר ברצינות מזו שעובדת בלי רצון לקריירה. גם גבר שמטפל בבית חושב יותר על הגדלת המרווחים בין הילדים, מההוא שאשתו עושה את זה.
פרעה היה הפמיניסט הראשון. הוא עשה את זה מאוד קיצוני כי רצה להגיע לתוצאה קיצונית של הפסקת הילודה. אבל גם כיום המציאות מוכיחה שמצד אחד יותר נשים חרדיות יוצאות לעבוד, יותר גברים חרדיים משתתפים בעבודות הבית, ומצד שני - מספר הנפשות הממוצע למשפחה נמצא בירידה.
האם זה טוב או רע? לא אמרתי. כל אחד יעשה את השיקול שלו. באופן אישי, חושבת שעצם הידיעה על גורמי ההשפעה מחוייבת כדי לקבל החלטה שקולה.
]]>
