"האמא המתחרה". לא משנה מה הילד שלנו למד לעשות, הילד שלה התחיל לעשות את זה לפני כן, וכמובן הרבה יותר טוב מאשר הילד שלנו. לרוב מדובר באותה בחורה שעוד בימי בית הספר ניסתה כל הזמן לברר, כמה חברתה קיבלה במבחן, וניצלה כל הזדמנות להפגין ציון טוב יותר. גם הפעם מדובר רק בניסיון להוכיח שהיא אכן טובה יותר מחברותיה. כי אם הילד שלה "טוב יותר", הדבר מוכיח מעבר לכל ספק שהיא אמא טובה יותר, גם אם מדובר בהוכחה חותכת כמו בקיעת השן הראשונה אצל התינוק. אין דרך להסביר לה שהתנהגותה מגוחכת, עדיף פשוט לא לשחק לפי כללי המשחק שלה. במילים אחרות לא לדון אתה במיומנויות שהילד רוכש ולסיים שיחה בכל פעם שהיא גולשת לתחום ההשוואות והתחרויות המגוחכות.
"האמא המומחית". זאת אמא שיודעת בוודאות עד איזה גיל עלייך להניק את התינוק שלך, כיצד לשחק אתו, במה להלביש ומתי להכניס לגן. השטויות כמו נסיבות אישיות לא ממש מעניינות את המומחית, הרי נכונות דעתה החד-משמעית לא תלויה בסטיות קטנות כל כך. אין שום טעם לבזבז כוח וזמן בניסיון להסביר למומחית כזאת שדעתה לא תמיד תואמת את המציאות, וגם לא תמיד מעניינת את מי שנפלה קורבן לנאומה. ערך דעתה של אמא מומחית זהה לערך דעתה של כל אמא אחרת, וחשוב מאוד לזכור זאת, במיוחד במצבים כשמומחית כזאת יוצאת בנאום מרגש המאשים כל אמא שלא מסכימה אתה בהתעללות מכוונת בתינוק הרך.
"האמא המפוזרת". זוהי בסך הכול אמא נחמדה מאוד שתמיד קצת עסוקה מדי וקצת מפוזרת מדי בכדי לעמוד בלוחות זמנים ולקיים הבטחות. היא תמיד מאחרת לאסוף את הילד שלה, שוכחת להביא כסף לפיצה ומתחילה להחליף חיתול ליד שולחן האוכל. היא לעולם לא עושה את זה בכוונה, תמיד מוכנה לבקש סליחה, כל הזמן מבטיחה לפצות את האחרים, אך כמובן שוכחת גם את זה. כמו גם במקרים אחרים, אין טעם לנסות לחנך אישה בוגרת שעד היום לא למדה לקחת בחשבון אינטרסים של אנשים אחרים. בסך הכול כל עוד הנזקים של אמא כזאת הם סבירים, ניתן גם להתעלם מהם. אבל אם הניסיון לקיים פעילות משותפת עם אמא כזאת גורם פעם אחרי פעם לפגיעה בילד שלכם, אין מנוס מלהסביר לאמא כזאת שהאינטרסים של הילד שלכם חשובים לכם יותר מהחולשות שלה. ואם היא לא תמצא דרך להתגבר עליהן, לרוב עדיף להימנע מפעילויות משותפות אתה מאשר לנסות להכניס אותה למסגרת.
"האמא החברותית". זו אמא שהילדים אוהבים ואימהות אחרות סובלות בקושי. אמא שתמיד מוכנה להחליף ארוחה מסודרת בנשנושים, להרשות לקפץ את הספות ולזרוק בלוני מים מהמרפסת. הילדים חוזרים מביתה של האמא החברותית מרוצים, אך חסרי כל רסן. לרוב אמא כזאת פשוט פוחדת לקחת אחריות על ההתנהגות של הילד, ומעדיפה להיות "החברה הכי טובה שלו", מאשר אמא שמציבה גבולות ומכילה גם כעס ואי שביעות רצון של הילד. אם ההבדל בין הגבולות שלכם לגבולות של האמא החברותית גדול מדי, והביקורים אצלה מסבים לכם יותר מדי נזק בבית, הפתרון הפשוט ביותר הוא להעביר את הבילויים המשותפים עם ילדי אותה אמא למקום ניטרלי, בו ההבדל בין המותר והאסור בשתי המשפחות הוא לא בולט כל כך. הפערים בין הגישות החינוכיות לרוב לא ניתנים לגישור מהיר, ועדיף להימנע מהסכסוך מאשר לנסות להתגבר עליו.
]]>
