תלמידת חכם: ברוריה אשת רבי מאיר בעל הנס

ברוריה אשת רבי מאיר

בארץ ישראל בתקופת המשנה היה האב מלמד את בתו קרוא וכתוב, "ונשים רבות היו משכילות מאוד" ואף ידעו לקרוא בתורה כהלכתה ובנגינת טעמי המקרא.

מכל מקום, מקורות חז"ל מדגישים ומבליטים את ברוריה בזכות בקיאותה היוצאת דופן בהלכה, וזאת בלי קשר לייחוסה המשפחתי: ברוריה השתתפה בדיוניהם של חכמים, ופעמיים נקבעה הלכה לפי דבריה.

מסופר על ברוריה כי ביום אחד לימדה 300 הלכות ל-300 תלמידי חכמים. אך לא רק בתחום ההלכה בלטה ברוריה. נראה שבתכונותיה וברמתה המוסרית אף עלתה על בעלה, רבי מאיר.

האגדה מספרת כי ברוריה נזפה בבעלה שביקש את מותם של שכניו הרשעים, ונימקה את עמדתה בעזרת הפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" (תהלים קד 36) - חטאים ולא חוטאים.

רבי מאיר השתכנע מדברי אשתו והתפלל על שכניו שיחזרו בתשובה - וכך היה.

אשת חיל מי ימצא

ברוריה מתוארת כסמל ומופת ל"אשת חיל מי ימצא" - אישה שניחנה בשכל טוב וברגישות אנושית רבה, וגילתה קור רוח ושליטה עצמית בלתי רגילים גם במצבים הקשים ביותר.

המדרש מביא סיפור מרטיט לב על שני בניהם של רבי מאיר וברוריה שמתו בפתאומיות בביתם בשבת. ברוריה נדרשה להכיל לבדה את האסון הנורא עד לשובו של רבי מאיר במוצאי שבת. וגם כאשר חזר - הפגינה שליטה עצמית עילאית, ולשאלתו "היכן שני בני" - ענתה בלקוניות "בבית המדרש".

הביאה לו יין ונר להבדלה, והגישה לו אוכל, ורק אחרי שהבדיל ואכל ובירך - הכינה אותו לבשורת האיוב: היא הציגה לו שאלה תמימה כביכול על החזרת פיקדון - והוא ענה: "מי שיש לו פיקדון אצלו - הוא צריך להחזירו."

אז לקחה את רבי מאיר בידה והעלתה אותו לחדר שבו שכבו בניהם המתים. "התחיל בוכה ואומר: בני, בני..." ואז הזכירה לו ברוריה: "לא כך אמרת לי, אני צריך להחזיר הפיקדון?"

כששמע דברי ברוריה - הרגיש מנוחם "ונתיישבה דעתו" וקיבל עליו את הדין באומרו: "ה' נָתַן וה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (איוב א 21).

סופה של ברוריה

המקורות אינם מספרים על מותה או על מקום קבורתה. רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי מציין כי ברוריה נענתה לחיזורו של אחד מתלמידי רבי מאיר, שפיתה אותה, ומחמת הבושה התאבדה - ובעלה, רבי מאיר, גלה מן הארץ.

אך לפי המסופר בתלמוד הבבלי, ברוריה ובעלה ירדו לבבל לאחר שהרומאים הוציאו להורג את הוריה והושיבו את אחיותיה בבית זונות.שלח